לא פוליטיקלי קורקט
להיות יחודית? מיומנה של סטייליסטית
כששמעתי לראשונה את השם ציפיתי למצוא נעליים מעוצבות להחריד, כאלה של קורבנות אופנה, שכן הפירוש של בי יוניק זה להיות מיוחדת. כשראיתי את חלון הראווה הייתי בטוחה שמדובר בנעלי סבתות (כי רוב החלון הציג את נעלי בן ישי המאוד מכוערות- ואין מה לעשות- הן מכוערות!), אבל כשנכנסתי לחנות, לשמחתי הרבה נתקלתי בהפתעה; נעלי בי יוניק הן בעיקר קלאסיות, לעיתים יש הבלחות קטנות של טרנדיות, אבל הקו הקלאסי שולט היטב בקולקציות. ולמה זה לשמחתי? כי בשוק הנעליים המקומי נהיה טרנד ליצור כל מיני קרקסים וזוועות בצורת נעליים, ועם הזמן המשימה למצוא נעל קלאסית, נכונה ונקייה הפכה לקשה מאוד. וזה לדעתי היוניק של בי יוניק.
כשנקראתי לדגל לעשות סטיילינג לקמפיין החורף שלהם, מצאתי המון פערי מיתוג שקלקלו להם לדעתי. הקמפיין הנוכחי מציג את הייחודיות הגדולה שלהם- נעליים ומגפיים בקו נקי, יוקרתי ובלי יומרנות- הנעלה לכל מי שיש לה באמת סטייל. לא מצאתי שם עקבים קורעי גב, עימומים מחרידים שלוחצים את האצבעות וגורמים להן לעלות אחת על השנייה ועוד. אצלם אין פלצנות וגם לא יומרנות להיות הכי טרנדיים, הכי מגניבים או הכי הזויים. הם פשוט עושים נעליים. ועושים את זה בארץ!
בעוד שבקמפיין המושקע מצאתי את יוליה פלוטקין, השם הכי חם בשמיי ישראל כרגע (חסמבה, עניין של זמן וכו'), בחנות לא מצאתי ולו זכר לפלוטקינית. מישהו אמר מיתוג רע?
בקמפיין מוצגות אושיות אופנה קלאסיות אך עדכניות שחותמן על עולם האופנה נשאר ניצחי ואיתן אל מול כל הפרגיות הצעירות והטראשיות שמנסות להפוך את הארוחה של אייל גולן לשמלה (ר"ע גאגא והסטייק). בעוד שהמגף האדום מעטר את רגליי מרילין מונרו הסקסית, הוא בכיף יכול להשתלב לנו עם ג'ינס מעלף, אודרי הפבורן מתהדרת במגף גבוה אפור ומטריף ובנעלי אוקספורד שהפכו העונה לטרנד שבא להקיא ממנו, אבל בהחלט נעליים מושלמות לאקלים הישראלי. לצד אייקוניות האופנה יצרו בבי יוניק גם את לוק האישה המודרנית; העובדת, הסקסית, החזקה, עם מגף בשילוב כובש של עור אפור עם עור חום וקורטוב של ריצ'רצים. בקיצור- משגע!
אבל מכל השגעת של התמונות, כשמחפשים את החנויות- קל לפסוח עליהם וחבל, כי ישם שם הרבה מציאות! נעלי עור משובחות ומעוצבות במחירים סבביים לגמרי- זו בהחלט מציאה בארץ הגזלנים. אז באהבה רבה אני מציאה לקחת קורס בשיווק ומיתוג ולהמשיך לעצב נעליים מהממות!
קצת תמונות מאחורי הקלעים;
צילום יח"צ; אפרת שליטא-בונדי
האם להשקיע במעיל או ז'קט ובאיזו גיזרה?
שנייה אחת אנחנו נשרפים- שנייה מוצפים. מזג האוויר איבד כל שפיות ואנחנו צריכים הרי להתנהג בהתאם... אז במקום לקנות מעיל- ז'קט טוב יכול להיות הרבה יותר מועיל ושמיש. ז'קט מחמיא הוא פריט מרכזי במלתחה אשר תוכלי ללבוש מדי יום. זה לא קשה ומסובך לבחור ז'קט מחמיא ברגע שאת יודעת איך, אך נשים רבות מוצאות עצמן קונות ז'קטים שלא מחמיא לצורת הגוף או יותר גרוע! לא משנה אם גזרתך מלאה ועגלגלה, רזה עם מותניים צרות, או בצורת אגס עם קימורים רחבים בפלג הגוף התחתון, המדריך הזה יעזור לך לבחור ז'קט מחמיא שידגיש את נכסייך ויעזור לך להראות ולהרגיש מהממת.
ז'קט של MANGO
ז'קט מחמיא לגזרה מלאה הוא בעל צללית (סילואט) ארוך ונקי, אשר מדגיש את האורך ואת הקווים האנכיים. נשים מלאות נראות בדרך כלל נהדר בז'קט שמגיע עד אמצע הירך היוצר מראה ארוך וצר יותר מבלי שזה יהיה ארוך מדי ויעפיל על כל ההופעה או יגרום לנו להראות נמוכות. כדי לשמור על קווי האורך, הקפידי שהכיסים יהיו פנימיים ובלתי נראים מבחוץ. שימי לב שכיסים תלויים או מעוטרים יכולים להראות ייחודיים ומוסיפים לבגד שהוא תלוי על הקולב בחנות, אך ברגע שתמדדי את הז'קט תבחיני בכך שזה “מקלקל” את הקו הנקי והארוך של הז'קט- ומושך את תשומת ליבך לרוחב הכיסים במקום לאורך גופך. דש ז'קט גדול או ענק יחמיא לך מאוד ויעניק לגופך מראה מרשים ומאוזן עם חמוקייך. אם אינך אוהבת דש ז'קט רחב וגדול, את יכולה לעטר דש קטן בעזרת סיכה או קישוט- וזה גם יחמיא לגופך ויאזן אותו עם חמוקייך וגם יעניק לך מראה יותר עדין ורך.
ז'קט לבעלות גזרה רזה וישרה
ז 'קט לבעלות גזרת אגס
אם קימורייך רחבים יותר בפלג גופך התחתון מאשר בחלק גופך העליון- ז'קט נכון בגזרה מחמיאה יכול לעשות את כל ההבדל! ז'קט בגזרת A עם קווים אנכיים ידגיש את אורכך במקום את רוחבך. בחרי ז'קט שיורד כלפי חוץ (ממש כמו שני קווי האות A האנכיים שיוצאים מעט החוצה). גזרה זו תטשטש את ירכייך וחמוקייך בכך שהיא לא תיצמד אליהם ותדגיש אותם. ז'קט בעל דיטיילים (סיכות, רקמות, כיווצים וכדומה) מסביב לדש הז'קט (אזור הצווארון והמחשוף) או בחלק התחתון והקדמי, יהיה מצוין. כפתורים בהירים או מיוחדים או עיטורים ימשכו את תשומת הלב אל עבר מרכז גופך (מרכז הטורסו- החלק הצר בגופך) ויטשטשו את קצוות גופך, מה שיחזק את קווי האורך שלך ויעניק לך מראה מחמיא, אידאלי וקסום לגזרתך.
ז'קט של BEBE
תמונות; יח"צלא צריך להיות גאון-פשוט תעתיקו!
לקחנו את הג'ינס האהוב ושילבנו אותו עם חולצה קצרה ומעל קרדיגן (מימין). באותה מידה יכולנו "לזרוק" של גדול או צעיף כמו הקרדיגן. את הטוויסט להופעה הענקנו בעזרת הנעליים בצבע בלתי שיגרתי. חתמנו את ההופעה עם זוג משקפי ראייה מיוחדים.
מנגד, לקחנו את אותו הג'ינס ושילבנו עם ז'קט קצר. באותה מידה יכולנו לשלב עם ז'קט ארוך יותר, מעיל וכו'. בצווארון הז'קט ליפפנו צעיף (בגוון הנעליים, אבל ניתן לשלב בכל צבע) והקפצנו את ההופעה בעזרת מסגרת משקפי ראייה בשילוב הצבעים הדומיננטים במראה.
אז קחי ג'ינס + חולצה והתחילי "להלביש" אותם בעזרת משקפיים/ תכשיטים/ חגורה/ צעיף/ נעליים מיוחדות או תיק מגניב. לאחר מכן, קחי את אותו הג'ינס ושלבי אותו עם חולצה אחרת ואקססוריז אחרים. כך תגלי לאט לאט שמכל בגד ששוכב לך בארון את יכולה להוציא לפחות 5 לוקים שונים!
אז מהיום אין לך תירוץ שהארון מלא בגדים ואין לך מה ללבוש....
שלבי אותה פעם עם ז'קט, פעם עם חגורה מיוחדת, פעם עם קרדיגן מעוצב וכו' וצרי לעצמך מלתחה רחבה ומעניינת.
אז לפני שאעניק לך עוד השראות זה הזמן לקצת קרדיטים על התמונות;
דוגמנית; הילה עזרא המקסימה
בגדים, חגורה, צעיף ונעליים; TWENTYFOURSEVEN
משקפיים; X-RAY
ועוד קצת השראות ורעיונות לשילובים של פריטים שיש לנו במלתחה. זיכרי- תיק זה תיק, זאת אומרת שגם אם אין לך תיק אדום כמו בתמונה, שלבי תיק שכן יש לך וכו';
צורי תעשה לי בגד!
הכשרון הגדול שלו, לטעמי, שהוא יודע לעבוד עם גוף האישה, יוצר בגדים שמתאימים גם למידה 38 וגם למידה 48, ועוטף את הכל בחן ובמקצועיות אשר חפים מיומרנות- שנאמר, ציפור נדירה בשמיי ישראל. אז הכל החל בחולצה שעיצבתי וצורי הוסיף לה את הטאצ' שלו ויצר אותה (הכחולה בתמונה עם אינגריד), המשיך לשמלת מקסי מרהיבה שהייתי חייבת לחתונה בארה"ב (ונלבשה לאחר מכן בלי סוף גם על ידי חברותיי הרזות- זו גדולתה של שמלה!), והמשיך שבוע שעבר בשופינג של עוד פריטים מפנקים למלתחה;
בגד אחד- מינימום 4 לוקים שונים
מצרכים;
שמלמלה
קרדיגן
ג'ינס
1. השמלמלה לבדה בשילוב נעליים שונות (פעם שטוח, פעם מגפיים, פעם עקבים וכו'...) אנחנו בחרנו במגפיים. תשומת הלב; השמלה!
2. השמלמלה בשידוך עם קרדיגן. ניתן לשלב עם כל קרדיגן בכל אורך, ז'קטים ווסטים וכו'. תשומת הלב; המחשוף (המפגש בין השמלה לקרדיגן!)
3. השמלמלה הפכה לחולצה שהוכנסה לג'ינס (אפשר גם להשאירה בחוץ או לשדך לה טייצ' או כל מכנסיים שתרצו) ובכך הפכנו אותה לחולצה + הקרדיגן מעל (שוב, יכול להיות ז'קט, ווסט וכו'). החלפנו לנעליים בצבע כתום, ניתן לבחור כל נעל שתרצו. תשומת הלב; במקרה זה לנעליים בצבע הקונטרסטי להופעה, אך עם נעל סולידית נמשוך את תשומת הלב לפלג הגוף העליון.
4. השמלמלה כחולצה עם הג'ינס והקרדיגן מונח במראה בריטי קליל וכייפי. תשומת הלב; במקרה זה לנעליים בצבע הקונטרסטי להופעה, אך עם נעל סולידית נמשוך את תשומת הלב לפלג הגוף העליון.
השתמשנו בנעליים כאביזר אופנתי משלים (אקססוריז), וכמו כן גם שידרגנו את משקפי הראייה ללוק שרצינו.טבעת לב אדומה ושעון דומיננטי חתמו את ההופעה, ויצרנו לוק סולידי אך מלא אופי וסגנון אישי. המראה יכול להתאים לכל שעות היממה; מהעבודה ועד ליציאה בערב.
אז מי נגד מי?
דוגמנית; לקוחה מקסימה ששיתפה פעולה והסכימה להצטלם העונה לשם הילה עזרא, נשואה ואמא לשתי בנות, תקציבאית במשרד יחסי ציבור.
שמלמלה, קרדיגן, טבעת, נעליים וג'ינס; twentyfourseven
משקפי ראייה; X-RAY
צילמנו במהלך יום סטיילינג אישי להילה, וכפי שעינייכן רואות לא מדובר בהפקת אופנה אלא בכלים בסיסים ומקצועיים המוענקים לכם. הילה המקסימה צולמה בדיוק כמו שהגיעה ליום סטיילינג האישי שלה, ללא איפור ותסרוקות או פוטושופ! כל אישה יכולה להיות מלאת שיק ולהיראות במיטבה בהתאם לסגנון האישי ולאופי שלה! אז קדימה לעבודה; גשו לארון הבגדים, הוציאו הכל (זה בדיוק בזמן לנקות אותו), והתחילו ליצור לוקים חדשים מבגדים ישנים... בהצלחה!
תודה קטנה וחשובה לצוות של טוונטי פור סבן, על הסבלנות והיחס למרות הברדק וחוסר הנוחות שעשינו לכם בחנות ;)
שילחו את מרקו לחפש את אמא!
ונחתום בנימה חיובית; נעלי הגברים של מרקו בהחלט חמודות. ישנם מספר דגמים מדליקים כמו המגפונים עם האבזמים ושילוב הטקסטורות וכמובן הנעליים הקלאסיות. במרקו מנסים לספח את עדר הגברים אליהם אבל הקולקציה שלהם לא מספיק מגוונת ורחבה, אך בהחלט ישנם ניצנים חיוביים. בעקבות תלונות 3 גברברים שנבחרו בקפידה עלי ידי למדידת הקולקציה, אני ממליצה למרקו לעדכן ולרכך את הסוליות, כי זה היה נראה כאילו דחפו לשלושתם מקל באחוריים כי הם לא יכלו להזיז את כף הרגל כאשר צעדו עם הנעליים.
חוץ מזה הכל מהמם... מי ייתן ועונה הבאה תידבקו בנוסטלגיה חיובית, תייצרו מידות ראויות, עיצובים רעננים ועדכניים ותעניקו מחירים הגיונים לסחורה.
הגירסה המקורית של הכתבה. הכתבה שפורסמה באתר; http://www.makara.co.il/?p=7049
עניין של זמן
את המגוון האדיר של המכנסיים והג'ינסים וטווח המידות בבגדים היסטרי!
מה לא אהבתי?
ששוב הצבעים מסתכמים באפור, שחור, כחול ונגיעות אדום ושהסטנדים עמוסים לעייפה. החנות לצערי לא מעוצבת בצורה שמעניקה חווית קנייה (למרות השיפור האדיר בחלון הראווה, אך עדיין הדרך ארוכה). התבאסתי לגלות שלא היו הפעם מציאות במחלקת החולצות הקז'ואליות, ומקווה שבעתיד הקרוב (מאוד קרוב) הם יספקו לי עוד אטרקציות מרהיבות כגון האוברול הכה מוצלח.
בהשראת הספארי...
חסרונות;
1. זה רק עד מידה 50
2. הרבה פריטים מדגישים איזורים רגישים כגון בטן וישבן- וזה מתאים רק לנשים עם קימורים מוצקים וסקסיים- לא לכאלו שצריכות להסתיר או לטשטש.
3. אין מספיק מגוון- לא בגזרות, לא בסגנונות ולא בצבעים.
יתרונות;
1. איכות!
2. מחירים סבבה לגמרי (חולצה 330 ש"ח לפני 25% הנחה)
3. אווירה אינטימית ויחס מדהים
4. יש פיסים ששווים את המאמץ וההשקעה להיכנס למרכז תל אביב.
אין צורך בדיסקרטיות
הפתעת השבוע
המסקנה; תעיזו להיכנס ולמצוא הפתעות, להסתכל ואפילו למדוד! אה, כן, ותתעלמנה מכל המבטים בדרך...
חיזרי אליי דורין!!!
* קו העיצוב הפך בוגר יותר
* המידות קטנו (גג עד מידה 46 בדגמים מסויימים למרות שכאמור ניסים מתרחשים לפעמים...)
ואנצל מעמד זה לבקש ממך דורין מספר דברים;
* גזרות המכנסיים שלך מ-ו-ש-ל-מ-ו-ת!!! פרגני גם לנו (מידה 48 ומעלה) מכנסיים מדהימות, ואנחנו בתמורה נפרגן לך את האשראי שלנו
* אנחנו גם רוצות שמלות ובעיקר חולצות, וחולצותייך הקצרות אינן הולמות אותנו (וגם לא נשים במידה 42-44) או כל אחת עם שאריות הלידה או הבטן שלה...
נו אולי תתבגר כבר ותקשיב???
אבי מלכה זיהה לפני שנים את הפוטנציאל בשוק והחל למתג את מתאים לי כמונופול- רשת הבגדים למידות גדולות. אממה... מלכה איבד את הביצים שלו עם השנים, ובמקום להביא אופנה הוא מציע אוסף בדים לא איכותיים בעליל (ממש זוועה), גזרות לא מחמיאות ועל שיק וסטייל אין בכלל מה לדבר. עונה לאחר עונה ממשיך לשמוע מיסטר מלכה את תחנוני הנשים לבגדים אופנתיים שמחמיאים להן, אך זה כנראה לא מזיז לו, והוא כנראה לא רוצה במיוחד את הכסף שלנו (ויש לנו הרבה- כי לא היה לנו מה לקנות כבר שנים, אז חסכנו...!). במהלך השנים הוא גם החליט לנסות להפוך את המותג לאופנתי יותר, אז מתאים לי הפך ל-ML, אבל בעניין העיצוב והבגדים שכחו להתעדכן...
לאחר שקראתי ושמעתי את כל רשמיי הקולגות שלי על הקולקציה החדשה, התעלמתי מהפרזנטצייה ויצאתי לצוד באנונימיות בגדים שווים. המטרה- להרחיב את המלתחה, במיוחד את מחלקת הבייסיק שלי שנואשת למכנסיים אלגנטיים, שחורים וקלאסיים, לג'ינס נקי מחמיא ולכמה חולצות נחמדות להחלפה ביום-יום. באמת שזנחתי את הרצון לבגדים אופנתיים ומגניבים וביקשתי רק בייסיק.
הטרנדים של חורף 2011 אגב, הם בדיוק מה שאישה עסיסית צריכה; מכנסיים גבוהים שמתרחבים בעדינות מקו הברך ומטה, חולצות האוברסייז המעוצבות לקימורי גוף נשיים, ווסטים מיוחדים, שמלות הפעמון וניחוחות של שנות ה-50 (שמטשטשות יופי יריכיים) ועוד. בקיצור, חלומן הרטוב של העסיסיות הגיע! ובכן, לא ממש.
במתאים לי בחרו כרגיל להתעלם מכל דבר שהוא נשי, מחמיא או אופנתי. מחלקת בייסיק היא דבר נדיר אצלם וטרנדים זה מהם והלאה. הם בחרו לשלב כרגיל עודף פאייטים וקישקושים במקום ליצור קולקציה קלאסית עם נגיעות טרנדים. הם ממשיכים להכחיש לגמרי את גזרות המכנסיים המושלמות לטובת הסקיני והישר (והישר שלהם יושב על עסיסית ברוכת יריכיים בדיוק כמו סקיני, רק פחות צמוד בשוק הרגל...). על חולצות נורמליות- אין בכלל על מה לדבר, שמלות- אין, ווסט אחד "אופנתי ומעלף" כפי שהגדירה המוכרת התגלה כזוועה בשילוב בדים זולים עם ניחוחות אייטיז (ולא הטובים או המגניבים שבהם), או ז'קט קצר מרובע וחסר גזרה שיהפוך כל עסיסית לחבית.
אבל כשאין ברירה קונים את מה שיש, ומה שיש זה ממש לא משו, אז מה בכל זאת?
ג'ינס כחול וג'ינס שחור שמחייבים לבישת טוניקה (כי הם יושבים מחריד באזור המפשעה והישבן) וטייץ שחור חלק כי אין לי סבלנות עדיין לגרביונים.
לגבי הקולגות ודבריהם;
נכון שכבר אין כח לקטול מדי עונה את הקולקציות של ML כי זה ממש מגוחך ואבסורד, אבל מקצועיותכם מחייבת אתכם להתייחס לקולקציה ולא לקולבים שתלויים על הסטנד. בידיעות אחרונות התפרסמה כתבה ובה תלונות שלא כל המידות מוצגות, ופה חבריי אני חייבת להגיד לכם שהשתיקה יפה. אי אפשר לתלות את כל המידות ובמרבית החנויות בארץ ובעולם תולים דגמים להתרשמות ומבקשים מידה ספציפית מהדגם- אז במקום להתמקד בשטויות, התמקדו במה שחשוב. ומה חשוב? העובדה שלא משנה כמה מידות ML יתלו בחנות, אין אף דגם שנראה טוב על אף אחת.
ועוד נקודה חשובה, בפרזנטציה לאנשי אופנה (נערכת אחת כזו בכל בית אופנה להשקת קולקציות העונה החדשות) שמעתי מעדר הפרגיות שיש כמה דברים נחמדים, ועוד הגדילה לעשות הבלוגרית מירב קאופמן, ומדדה שמלה סגלגלה. ובכן, הבעיה שהייתה היא שמירב (שהיא חברה טובה ואני מאוד אוהבת ומעריכה אותה) היא מידה 36-38 בפלג הגוף התחתון ומידה S בפלג הגוף העליון (לפי מידות קסטרו לא ML) ולא מידה 46-48, ואם זה לא מדליק לאבי מלכה נורה אדומה- אז אני לא יודעת מה כן. אף אישה או נערה שמידתה אינה עולה על מידה 42 לא תיכנס ל-ML, היא תלך לקסטרו, רנואר, גולף או כל רשת אחרת שהיא אופנתית. אז מיסטר מלכה נקלע לבעיה; מחד הוא כנראה מנסה לנכס לעצמו שוק שהוא לא מספיק טוב (כלל לא טוב) בו עם המון המון מתחרים הרבה יותר אטרקטיביים, ומאידך הוא מאבד את קהל לקוחותיו שהיו נאמנות לו שנים אבל שעתה אין הן מוצאות מה לרכוש אצלו. אז במה תבחר? האם תתאפס על עצמך ותשכיל ללמוד מטעויות ותפתיע אותנו בקולקציה מרהיבה או שמע תמשיך לפזול לעבר מידה 42 ומטה ותתרסק?
אני חושבת ש-ML יכולה להיות רשת אופנה שתמלא קופות בעזרת מחלקה קלאסית קבועה, שילוב של מהדורות מוגבלות של בגדים סופר אופנתיים ואף נועזים (לצעירות שמחפשות פתרונות), מחלקה אופנתית שלא נראת כמו אסופת אשפה אלא מושפעת מהטרנדים העולמיים בטוב טעם ועידון מתבקש, וכמובן מחלקת ערב שתכלול שמלות וחצאיות בגזרות קלאסיות ומחמיאות. שילובי צבעים (ולא רק שחור) וכמובן שדרוג מחלקת האקססוריז שלוקה בחוסר טעם ושיק להחריד.
אבי מלכה, אני פונה אלייך דרך בלוג זה, בבקשה קטנה אך חשובה- פתח את הראש, תעיז, תקשיב ותן לנו לעזור לך. בתור סטייליסטית שמתפרנסת לא מעט בשנים האחרונות מסטיילינג אישי לנשים עסיסיות, אני יודעת מה מחפשים ואני יודעת מה אתה יכול להציע- וזה לא צריך להיות קווים מקבילים, אפשר להיפגש באמצע, וכך כולם ירוויחו מזה- גם אתה וגם אנחנו, הלקוחות.
זה באמת קרייזי!!!
בשנייה עליתי ממידה 48 למידה 52 (אולי גברת קרייזי ליין- תפסיקי לשגע אותנו עם המידות המשתנות שלך כל עונה????!!!!), ומכשהבנתי שלביטני הריקה אין כל קשר להעלאת המידה, החל לו מסע החיפושים הקדחתני. מה חיפשתי? הכל; מחולצות ועד שמלות, ז'קטים- כל דבר שיראה טוב ויישב טוב אני לוקחת! באמת, אני כבר לא פיקית כשאני נואשת!
* רצון לחדש את הבייסיק; לא מצאתי ולו דגם אחד של מכנסיים נורמליים, שחורים וקלאסים וגם לא ג'ינס ראוי.
* שלל החולצות זועקות שמישהו יציל אותן מעצמן.
* זקנות שקיטרו שזה יקר; חמודות, ביננו, 500 ש"ח לשלושה פריטים זה ממש לא נורא, כל חולצה פקקטה בקסטרו עולה 300 ש"ח, ובטח לא במידות שחיפשתן. אז חדל קמצנות!
מה הייתי רוצה שיהיה?
*מחלקת בייסיק של מכנסיים בגזרות מחמיאות ועיצוב קלאסי ונקי
* חצאית מידי קלאסית ישרה בלי תיפורים או אטרקציות מיותרות
* חולצות בייסיק נקיות עם טוויסט עיצובי עדין
* פלטת צבעים מרשימה יותר ומרגשת ולא רק צבעים שגורמים לנו לרצות להתאבד
* בדים שמחמיאים לנשים עם צמיג פה ובטן שם
* שמלות שמותאמות לנשים עם מפתחים, שרוולים וגזרות מחמיאות
מה שהציל את המצב זו המוכרת הצעירה והנחמדה, שעזרה וגם הורידה את הגיל הממוצע בחנות...
מעלה ומורידה, מעלה ומורידה
החלטתי לעשות מעשה. אז נכון שאת חולי הסרטן אני לא אציל (לצערי) אבל אולי אצליח למנוע עתיד כואב ומתסכל מכמה אנשים. אז בתור אחת שעוסקת מרבית הזמן בהעצמה של נשים החלטתי להקים תערוכה קטנה ואינטימית כדי לגרום לנשים להיבדק ולהתחסן ולעשות כל מה שצריך בשביל שלא אקבל עוד טלפון שכזה.
בהתחלה זה התחיל כתערוכה של חזה חשוף עם אפקטי איפור של כריתת שד, זה עבר לקונספט שכל אחת מחזיקה את שדייה ודם נוזל מידיה והסתיים בקונספט שלבסוף גם צולם- נשים שונות מכל הגילאים והמעמדות בבגד ורוד.
כשניקיתי את כל הדרמטיזציה מחיי הבנתי שמה שנשאר זו האמת הפשוטה, הרכה והלא פרובוקטיבית- ולכן בחרתי בקונספט הנקי כל כך אך החזק לא פחות.
בינלאומי...
חודש אוקטובר הוא חודש להגברת המודעות למאבק בסרטן השד- בכל רחבי העולם. החודש יימכרו מוצרים ורודים וכנראה שכמו בכל שנה גם מגדלי עזריאלי יוארו בורוד. ורוד הוא סמל המאבק בסרטן השד והסמל שלו הינו הסרט המקופל (כמו האדום של האיידס). לכן כל אחת מהנשים שצולמו לתערוכה ענדה את השרשרת שמסמלת את המאבק, אבל השרשרת לא הייתה סתם ורודה; היא עטופה בהמון נצנצים, כי האמונה שלי אומרת שגם אם המצב רע יש אור בקצה המנהרה. אז לסיכום; שלא נדע מצרות ושלא נצטרך אור בשום קצה של מנהרה,וזה הזמן ללכת ולהיבדק.
הישראלית המכוערת
הצעד הראשון היה להתקשר לצלמת טל רותם וינברג. ובכן, תוך דקה כבר היתה לי צלמת לפרוייקט ועכשיו נשאר רק למצוא נשים. טל ואנוכי התחלנו בסידרת טלפונים מיילים ואינבוקסים (בפייסבוק) וגייסנו רשימה היסטרית של 40 נשים. ניהלנו יומן לו"ז צילומים מטורף והכל אורגן עד לפרט האחרון.
הגיע יום הצילומים המיוחל ואיתו גם אסמסים של "מאמי אני לא אספיק" או "אוייש שכחתי". משהו בלב שלי נמחץ. וידוי קטן; כעסתי. כעסתי כי היו כמה נשים שידעתי שאם הן היו מקבלות אפילו רק ליפגלוס מתנה הן היו מתייצבות, אבל לתרום משהו לקהילה שמפרנסת אותן- לזה אין להן זמן. זה איכזב אותי לגלות את חוסר האכפתיות כלפי אנשי הצוות שתורמים מזמנם ויושבים בסטודיו ומחכים לשווא. מעניין שאם היינו מצלמים אותן לקמפיין באלפי שקלים הן לא היו שוכחות להתייצב או מינימום היו מודיעות שהן לא מגיעות. אבל נו שויין...
הישראלית היפה
לא שקעתי בכעס רק בזכות זרם הנשים הקסומות שהתייצבו עם חיוך ענקי על הפנים והיו אסירות תודה שכללו אותן בפרוייקט. הרגשו (ואני מרשה לעצמי לכתוב את זה גם בשם טל) אסירות תודה ומאושרות למראה הנשים שהגיעו. נוצר מפגש נשים היסטרי; מפרחות לצפונבוניות, מנשות עסקים להיפיות, מכל קצוות הסקאלה התכנסו מיטב נשות ארצינו לצילומים. אז איפור קליל לפנים, גופייה ורודה ושרשרת והופ ציקצוקי המצלמה נשמעו והבנות התחלפו. הרגשנו מבורכות שכל כך הרבה מדהימות תרמו מזמנן לצילומים ולפרוייקט, וחיזקו את ידינו שאנחנו עושות משהו חשוב וטוב.
סיימנו
אחרי 10 שעות אינטנסיביות, מצאנו את עצמנו, טל ואנוכי, מרוחות במרפסת לסיגריה של אחרי. "איזה פיספוס שלא היה פה צלם וידאו שהסריט את הנשים. זה פשוט מדהים מה שהלך פה" אמרה טל ואני הנהתי בהסכמה בכוחותיי האחרונים. היה תמהיל אנושי מדהים ואנחנו מקוות שהתערוכה מצליחה להעביר קמצוץ מההרגשה הזו.
נזכרו...
למחרת הגיעו טלפונים ומיילים של נשים ששמעו שצילמנו וגם של כאלה ששכחו וש"נורא רוצות" להגיע להצטלם. בחרנו יום צילומים נוסף שגם אליו הרב הבריזו (הפעם כבר לא טרחתי לשאול מה ולמה). צילמנו את הנשים המופלאות שטרחו והתייצבו וסגרנו את התערוכה.
תורידי, תעלי
מיותר לציין שרב הנשים ממש לא שלמות עם עצמן. למרות שצילמנו רק פלג גוף עליון, רשימת בקשות הפוטושופ התארכה בין רגע. תצרי את הידיים, תרימי את החזה, תעלימי את השק שקנאי, אל תשכחי לטפל בשקיות עיניים ומה לא. חלק מהנשים אף דרשו לאשר את התמונות מראש וחלקן פסלו את פרסומן. אחרי שבועיים של ריטושים, שכנועים, וניסיונות סגרנו ביום רביעי את התערוכה הסופית. מי שרצתה- תמונתה צורפה לתערוכה, ומי שלא אהבה- הסרנו את התמונה-הבנו וקיבלנו כל בקשה, במיוחד לנוכח העובדה שגם טל וגם אנוכי לא ממש התעלפנו על התמונות של עצמנו, אבל אתם יודעים- המטרה חשובה כך שגם אם לא מדובר בתמונה הכי טובה שלי, אני שם. אין כעס ואין אכזבה חלילה, יש רק זיכרון של נשים מדהימות שהצטרפו אלינו למאבק וזכרון עוד יותר קסום של מפגש נשים היסטרי. כל אחת מהנשים שהיו יש לה כוח לדחוף הרים- וביחד אני מקווה שנצליח לדחוף את כל הנשים באשר הן, לצאת מהשאננות ולהיבדק.
פייסבוק טיים
אז הרגע הגדול הגיע, וביום חמישי ה-1/10/10 בשעה 00:01 הועלתה התערוכה לפייסבוק. בחרנו לפרסם את התערוכה בפייסבוק כי לדעתנו זהו כלי התקשורת הגדול והחשוב, שמגיע למגוון רחב של נשים, והמטרה שלנו היא להגיע לכל אישה ואישה בישראל. עד כה קיבלנו תגובות מדהימות ומחממות את הלב, ואני מקווה שגם עזרנו להציל חיים או לפחות שד, ומקווה שעתה נשים לא ידחו את הבדיקה למחר אלא ילכו עוד היום.
אז אישה יקרה; תשמרי על החזה שלך!
לתערוכה; http://www.facebook.com/pages/STATUS-MODA/213752768514?v=wall#!/pages/GALASTYLE/90510521236?ref=ts
או חפשו אותנו בשם; GALA'STYLE
נו מתי יגיע החורף?????
אז בסדר, אני מבינה, חם לכם. ולי? לא חם? אז אני מסתובבת טופלס? אצלי אפילו אין שיערות מיותרות (!!!) אבל החברה אוסרת עלינו, המין החזק והיפה, להסתובב טופלס ברחוב. אז למה לקופיפים מותר??? טרנד הטופלס לגברים בשדרות בן גוריון התל אביביות הוא טרנד שיש להשמיד במיידי. אין שום סיבה שבעולם שבד בצורת חולצה לא יספוג את הטפטוף הדוחה של הגברים בזמן שהם מדוושים בשדרה!
ואתם יודעים מה הכי יפה לראות? שלגברים אין בעיות של דימוי גוף; הכרס נשפכת קילומטר לפני הגוף, עודף שיער, צלקות ופצעונים מפה ועד ירושלים- אבל האדון צועד בגאווה טופלס.
אז גברים יקרים, בואו נסכם; אם אתם לא נראים כמו דוגמן חטוב ושזוף עם 90 קוביות בבטן ואתם חלקים כמו תחת של תינוק או מינימום שלומי סרנגה- תלבשו חולצה. כי גם לי חם! אתם יודעים כמה חם זה להיות סטייליסטית שמנה באיסופי בגדים לצילומים שמדדה על עקבים בחמסין של הקיץ???? אז בבקשה, קצת התחשבות. וגם אם אתם עונים על התיאור הנ"ל, תתפשטו אצלי בבית, למה ברחוב??? כמו שאמא שלי אומרת; "כשאת בחוץ תהיי צנועה". נו שויין, לא עבד לה כל כך עניין החינוך....
מסכמת שנה
לפני כשלוש שנים הקמתי את GALA'STYLE באופן רישמי לאחר שנים של עבודה דרך אנשים וגופים אחרים. חרטתי על ליבי שהעסק שלי יוקדש כולו לעשייה טובה ולשימוח אנשים. בחרתי להתמקד בליווי אישי ובמגע ישיר עם לקוחותיי אם בסטיילינג אישי או בקבוצות קטנות ואם באיפור. אחרי תקופה כאובה בחיי הפרטיים החלטתי שזו הדרך היחידה שלי לשרוד- לחיות דרך השמחות של החיים.
זו הייתה תקופה של ניסוי וטעייה; כמה לחשוף, מה לחשוף, מה לומר ומתי לשתוק. שלוש שנים של מלחמה חברתית-תקשורתית גדולה במטרה לשנות את מידות הבגדים בחנויות, מלחמה על דעת קהל ועל עקרונות חשובים.
אז הקמתי את העסק שכלל תחילה אותי (ואת האמא הכי מהממת בעולם שטורטרה לכל עבר), ולאט לאט הצטרפו עוד אנשים קסומים לחגיגה. מאז ועד היום צעדו במדרגות GALA'STYLE המון אנשים שהיו (וחלקם עדיין הינם) השותפים לדרך, וזה הזמן לומר חן חן;
למשפוחה שלי שספגה מטחי ביקורות מכל כיוון, לנתנאל וקנין שסטיילסט את גברי ישראל בשמנו, לרפאל קינן שמעצב ללקוחותינו את השיער, לטליה לוין אשת הסוד העוזרת האישית והמזכירה בזמנים לחוצים :), למאפרות שלי המהממות, לרונאן קפלן-הפנר איטל בציר-אלשיך ויוספה ברק על הייעוץ התקשורתי, לעיתונאים ועיתונאיות על הפרגון והקטילה, לקולגות- גם אלה שפירגנו וגם אלה שליכלכו, לרו"ח הנהדר שלנו שנשמתו יוצאת כל פעם מחדש (אוטוטו כיפור- ואז תקבל גם סליחה :)), לכל הארגונים והעסקים שפתחו בפנינו את הדלת ושיתפו פעולה, לצלמים טל רותם זיו שדה וליאת אלדר, לווילד- קאופמן שעזרו לנו ליצור אתר מרהיב, לאלעד רייכנברג, מיטל שרעבי, קורן דור, ובעיקר ללקוחות ה-מ-ד-ה-י-מ-ו-ת שבזכותן גדלנו בצורה היסטרית בשלוש שנים האחרונות. ואחרונות חביבות לכל אותן נשות סוד קסומות שהיו שם גם ברגעים הקשים לעודד, לחזק ולתמוך ובעיקר היו השפני ניסיון לכל קונספט חדש.
תודה לכל האנשים הקסומים שעזרו לי להיזכר שיש גם טוב בעולם, ותודה גם לאלו ששמו רגליים וזרקו סכניים שהזכירו לי שאסור לנוח על זרי הדפנה.
גאלה
למות עליה (וממנה)...
בהתחלה הייתי סקפטית, כרגיל, אבל מביקור קצר בבוטיק שלה גיליתי הפתעות נהדרות. לגברת לוי-בג'ה אין הרבה דגמים, אך כל דגם שהיא מביאה נבחר בקפידה ובדקדקנות מתוך היכרותה עם חסכי השוק. הבוטיק גדוש בכל טוב, החל מתכשיטים מעוצבים, קרמים מפנקים מייד אין ויקטוריה סיקרט ועד סטנד הבגדים המדליקים. אז לאחר שמדדתי, התלבטתי ושוב מדדתי ושוב התלבטתי, התחדשתי בחולצה מדליקה ומהממת, שמאז אני חורשת עליה.
המחירים לכשעצמם לא זולים, אבל אפרת מפנקת בהנחות שהופכות את המוצרים לנגישים. החולצה שלי עלתה במקור 490 ש"ח ולאחר הנחה חוייב כרטיס הפלסטיק שלי ב-350 שקלים כולל זוג עגילים. שווה ביקור!