צורי תעשה לי בגד!

לפני מיליארד שנים בערך פגשתי במעצב אופנה צעיר וכישרוני להחריד. מאז זרמו הרבה מים בנהר, המעצב האנונימי פרץ לתודעה אבל שמר על הקסם, הייחודיות והפשטות נקיית הפלצנות. לכישרון הזה קוראים- רן צוריאל, או בשפת "החבר'ה"- צורי. לצורי הייתה השפעה רבה על חיי שכן הוא הראשון שהצליח להכניס אותי לשמלה וגרם לי להסתכל על הרבה דברים אחרת, ובעיקר לאהוב את מה שאני רואה. אז עם השנים אימצתי אותו לחיקי והוא הפך די במהרה למעצב מספר 1 שלי. בכל פעם שאני צריכה בגד מעלף אני מסמסת, ותיק תק יש לי פתרון. בפעם הראשונה שפגשתי אותו, אספתי שמלות להפקת אופנה לכוסיות. אני זוכרת אדם רזה, עדין, עם חיוך קסום והמון רצון לרצות. בפעם האחרונה שפגשתי אותו (הרבה שנים אחרי) פגשתי אדם רזה, עדין, עם חיוך קסום והמון רצון לרצות. בקיצור, דבר לא השתנה- וזה לדעתי סוד הקסם. מאז שהכרתי אותו, כל סביבתי הכירה אותו. כל חברה, מכרה, לקוחה שחפצה בבגד- נישלחה אליו עם המלצה חמה, ותמיד חזרה עם בגד ביד ואושר בלב.

אתם יודעים שאני לא נוהגת להעלות תמונות שלי, אבל בשביל שתטעמו מהיצירות...

הכשרון הגדול שלו, לטעמי, שהוא יודע לעבוד עם גוף האישה, יוצר בגדים שמתאימים גם למידה 38 וגם למידה 48, ועוטף את הכל בחן ובמקצועיות אשר חפים מיומרנות- שנאמר, ציפור נדירה בשמיי ישראל. אז הכל החל בחולצה שעיצבתי וצורי הוסיף לה את הטאצ' שלו ויצר אותה (הכחולה בתמונה עם אינגריד), המשיך לשמלת מקסי מרהיבה שהייתי חייבת לחתונה בארה"ב (ונלבשה לאחר מכן בלי סוף גם על ידי חברותיי הרזות- זו גדולתה של שמלה!), והמשיך שבוע שעבר בשופינג של עוד פריטים מפנקים למלתחה;

תחילה הצטיידתי בחברה הטוב ביותר של האישה- שרוולון מנצנץ ומעלף עם כיווצים עדינים (בתמונה מקדימה ומאחורה)


ספק טוניקה ספק שמלה (עבורי שמלה) עם נצנוץ עדין, מחשוף V קטן וגזרה מושלמת


ולבסוף שמלה שחורה מ-ע-ל-פ-ת, שבתמונה לא כל כך רואים אותה, אבל היא מנצנצת מלמטה ועם טול עדין שמטשטש עניינים (בטן + צדדים + ישבן)

בגד אחד- מינימום 4 לוקים שונים

החורף מסרב להגיע, וככל שהקיץ מתארך יש לנו פחות בגדים חדשים ללבוש. אז מה עושים? 2 אופציות; הראשונה, לצאת לשופינג. השנייה, לעשות מיקס אנד מאצ', לשלב מחדש פריטים ולשדרג את המראה. שילובים שונים יעניקו לבגד מראה שונה וכך לא יגלו שאתם "חורשים" ולובשים כל הזמן את אותו הבגד. הפוסט מיועד לכל אחד ואחת שמעוניינים להרחיב ולהגדיל את המלתחה שלהם מבלי לרוקן את חשבון הבנק. אז זה הזמן להוציא את כל הבגדים מהארון, להיזכר במה שיש ולהתחיל לשלב.

מצרכים;
שמלמלה
קרדיגן
ג'ינס
האופציות;
1. השמלמלה לבדה בשילוב נעליים שונות (פעם שטוח, פעם מגפיים, פעם עקבים וכו'...) אנחנו בחרנו במגפיים. תשומת הלב; השמלה!
2. השמלמלה בשידוך עם קרדיגן. ניתן לשלב עם כל קרדיגן בכל אורך, ז'קטים ווסטים וכו'. תשומת הלב; המחשוף (המפגש בין השמלה לקרדיגן!)
3. השמלמלה הפכה לחולצה שהוכנסה לג'ינס (אפשר גם להשאירה בחוץ או לשדך לה טייצ' או כל מכנסיים שתרצו) ובכך הפכנו אותה לחולצה + הקרדיגן מעל (שוב, יכול להיות ז'קט, ווסט וכו'). החלפנו לנעליים בצבע כתום, ניתן לבחור כל נעל שתרצו. תשומת הלב; במקרה זה לנעליים בצבע הקונטרסטי להופעה, אך עם נעל סולידית נמשוך את תשומת הלב לפלג הגוף העליון.
4. השמלמלה כחולצה עם הג'ינס והקרדיגן מונח במראה בריטי קליל וכייפי. תשומת הלב; במקרה זה לנעליים בצבע הקונטרסטי להופעה, אך עם נעל סולידית נמשוך את תשומת הלב לפלג הגוף העליון.

השתמשנו בנעליים כאביזר אופנתי משלים (אקססוריז), וכמו כן גם שידרגנו את משקפי הראייה ללוק שרצינו.טבעת לב אדומה ושעון דומיננטי חתמו את ההופעה, ויצרנו לוק סולידי אך מלא אופי וסגנון אישי. המראה יכול להתאים לכל שעות היממה; מהעבודה ועד ליציאה בערב.

אז מי נגד מי?
דוגמנית; לקוחה מקסימה ששיתפה פעולה והסכימה להצטלם העונה לשם הילה עזרא, נשואה ואמא לשתי בנות, תקציבאית במשרד יחסי ציבור.
שמלמלה, קרדיגן, טבעת, נעליים וג'ינס; twentyfourseven
משקפי ראייה; X-RAY

צילמנו במהלך יום סטיילינג אישי להילה, וכפי שעינייכן רואות לא מדובר בהפקת אופנה אלא בכלים בסיסים ומקצועיים המוענקים לכם. הילה המקסימה צולמה בדיוק כמו שהגיעה ליום סטיילינג האישי שלה, ללא איפור ותסרוקות או פוטושופ! כל אישה יכולה להיות מלאת שיק ולהיראות במיטבה בהתאם לסגנון האישי ולאופי שלה! אז קדימה לעבודה; גשו לארון הבגדים, הוציאו הכל (זה בדיוק בזמן לנקות אותו), והתחילו ליצור לוקים חדשים מבגדים ישנים... בהצלחה!

תודה קטנה וחשובה לצוות של טוונטי פור סבן, על הסבלנות והיחס למרות הברדק וחוסר הנוחות שעשינו לכם בחנות ;)




שילחו את מרקו לחפש את אמא!


שנים הייתי מכורה לנעלי מרקו. שנים! לפני הרבה הרבה שנים... פעם ידעו ב'מרקו' ליצר נעליים יפות, אופנתיות, נוחות ובמידות נורמליות, אך עם השנים הם התחילו להחליק במדרון חלקלק, זנחו את האיכות, יצרו גירסאות מחרידות לנעלי הזנות של ג'וליה רוברטס ב'אישה יפה', ובעיקר הצרו ושינו את מידות הנעליים. מאז אני כבר לא נמנת עם לקוחותיהם (בגלל שהם לא רוצים לייצר 41 של פעם, לא בגללי). השבוע חשפו במרקו את קולקצית הנעליים שלהם לחורף 2011 (בתקווה שמתישהו יגיע אלינו). מכיוון שאינני יכולה למדוד ולחוות באופן אישי, לקחתי 3 פרגיות כוסיות לסשן מדידות, ולצערי האכזבה הייתה רבה; ראשית לקח לנו זמן לאתר נעל בעיצוב נחמד ולא זקן ומיושן, ושחף מעקבי הרצח שמקשטים את מרבית הנעליים (מעצבי מרקו- אתם זוכרים שהלקוחות שלכם מחפשות נעליים לעמוד ולרוץ איתן יום שלם, נכון?). לאחר שנמצאו מספר דגמים שנראו סבבה על המדף, גילינו להפתעתנו שגם על רגל קטנה בעלת קרסול צר המגפונים נראים מ-ח-ר-י-ד ורוב העיצובים יוצרים מראה מאוד מגושם ולא מחמיא לרגל. בנוסף, ניחא ויתרתם על שיק, ניחא ויתרתם על איכות, אבל מה נסגר עם המחיר??? 800 שקלים לנעל שהיא לא שיא השיק, לא ממש איכותית ולא שיא הנוחות זה ממש מוגזם בעיניי. יסלחו לי חבריי, אבל את זה ניתן למצוא בטו גו במחיר הגיוני.

נראה לכם שהמגפון שווה 1000 ש"ח?

ונחתום בנימה חיובית; נעלי הגברים של מרקו בהחלט חמודות. ישנם מספר דגמים מדליקים כמו המגפונים עם האבזמים ושילוב הטקסטורות וכמובן הנעליים הקלאסיות. במרקו מנסים לספח את עדר הגברים אליהם אבל הקולקציה שלהם לא מספיק מגוונת ורחבה, אך בהחלט ישנם ניצנים חיוביים. בעקבות תלונות 3 גברברים שנבחרו בקפידה עלי ידי למדידת הקולקציה, אני ממליצה למרקו לעדכן ולרכך את הסוליות, כי זה היה נראה כאילו דחפו לשלושתם מקל באחוריים כי הם לא יכלו להזיז את כף הרגל כאשר צעדו עם הנעליים.

חוץ מזה הכל מהמם... מי ייתן ועונה הבאה תידבקו בנוסטלגיה חיובית, תייצרו מידות ראויות, עיצובים רעננים ועדכניים ותעניקו מחירים הגיונים לסחורה.


הגירסה המקורית של הכתבה. הכתבה שפורסמה באתר; http://www.makara.co.il/?p=7049


עניין של זמן

כל עסיסית אמורה כבר להכיר את מטושקה בדיזנגוף סנטר. ב'מטושקה' בדרך כלל הכל מסתכם בעניין של מזל ותיזמון; באת ביום טוב- תצאי עם מלא בגדים, ואם תיזמונך לא משו- אז אולי תמצאי איזה פריט אחד נחמד... 'מטושקה' מאגדת מיטב מעצבים פרט לעיצובים המקוריים שלה. החנות היא סוג של שוק עמוס, וצריך המון כוח וסבלנות בשביל לנבור ולמצוא את המציאות השוות. לפני עונה רכשתי שם אוברול מעלף שנחרש כבר מכל כיוון, והעונה לצערי רב הדברים מבוגרים מדי (או אולי לא הייתה לי מספיק סבלנות לנבור...). אבל כשצריך בגדים- צריך בגדים, אז התחדשתי ב-2 עליוניות; האחת שחורה (נו מה עם צבע????) והשנייה אפורה. לשתיהן טוויסט עיצובי נחמד וכל אחת עלתה 199 שקלים- מחיר סבבי לכל הדעות.

נפילת הבד עושה רק טוב והסוגרים המיוחדים עושים את זה קצת אחרת- למרות שזה שחור...

מה אהבתי?
את המגוון האדיר של המכנסיים והג'ינסים וטווח המידות בבגדים היסטרי!


הכיסים עשו לי פאן וכך גם הצווארון! ככה זה שמצלמים בנייד- זה לא יוצא משו... :(

מה לא אהבתי?
ששוב הצבעים מסתכמים באפור, שחור, כחול ונגיעות אדום ושהסטנדים עמוסים לעייפה. החנות לצערי לא מעוצבת בצורה שמעניקה חווית קנייה (למרות השיפור האדיר בחלון הראווה, אך עדיין הדרך ארוכה). התבאסתי לגלות שלא היו הפעם מציאות במחלקת החולצות הקז'ואליות, ומקווה שבעתיד הקרוב (מאוד קרוב) הם יספקו לי עוד אטרקציות מרהיבות כגון האוברול הכה מוצלח.

האוברול האהוב שלי בכתבה במגזין 'את'

בהשראת הספארי...

כפטריות לאחר הגשם צצות להן לפתע חנויות ומעצבות שמנסות להעניק פתרון לנשים דשנות. לאחר ששמעתי רבות, החלטתי לקפוץ לבקר ב- UKA MAE בדיזנגוף סנטר. מדובר בחנות קטנה ומתוקה שמעניקה מגוון די מצומצם של פריטים לנשים עם קימורים- בדיוק כמו הסלונגן שלה: "לחיי החמוקיים". הדבר הראשון שהפריע לי זה שהמבחר אינו גדול (ואין מספיק פריטים) וגם מבחר הסגנונות אינו רחב. הצבע השולט בפריטים הוא השחור, אך ניתן למצוא (קצת מדי) פריטים גם יותר צבעוניים ומעניינים. הסתערתי בכל הכח על הפריטים וקצת התאכזבתי. למה? ובכן, אני חולמת על חצאית עפרון מושלמת כבר זמן מה, ומדדתי חצאית מהממת אבל הגזרה שלה מתאימה רק למי שממש עונה על ההגדרה "מלאה במקומות הנכונים", כיוון שהיא עוטפת את הבטן ומדגישה אותה- והדבר האחרון שאני צריכה זה להדגיש את הביטנית שלי... המשכתי לחולצה מוצלחת ביותר- לבנה עם תוספת בד מנומרת, בעלת גזרה מנצחת שמטשטשת בטן ומטשטשת ישבן- חולצה כיפית כזו להחלפה ביום-יום. לאחר מכן ניכסתי לעצמי טוניקת גלבייה, א-לה החולצה של הבויפרנד, בגוון טרנדי ומדליק (אהה כן וגם פירגנתי אחת מתנה- כדי שלא יגידו שאני אגואיסטית), שמשתלבת עם ג'ינס נהדר. וזהו. לא מצאתי עוד פריט קסום שהלהיב אותי, הפיל אותי מרגליי או נראה מהמם דיו לשמש כחולצה קזואלית מדליקה. אז מה אני אומרת בעצם? אפרט ביתרונות וחסרונות;

מושלמת. חבל שאין אותה בעוד צבעים
חסרונות;
1. זה רק עד מידה 50
2. הרבה פריטים מדגישים איזורים רגישים כגון בטן וישבן- וזה מתאים רק לנשים עם קימורים מוצקים וסקסיים- לא לכאלו שצריכות להסתיר או לטשטש.
3. אין מספיק מגוון- לא בגזרות, לא בסגנונות ולא בצבעים.

נראת לכם משעממת? דמיינו עם ג'ינס, חגורת קאמל או שרשראות אפריקאיות...
יתרונות;
1. איכות!
2. מחירים סבבה לגמרי (חולצה 330 ש"ח לפני 25% הנחה)
3. אווירה אינטימית ויחס מדהים
4. יש פיסים ששווים את המאמץ וההשקעה להיכנס למרכז תל אביב.

אין צורך בדיסקרטיות

בהמשך לשבוע האופנה הנחגג פה בבלוג, אני צדה אחרי אופנה לנשים עסיסיות, כי עד מידה 44 המגוון רחב, אבל ממידה 46 האפשרויות ליצור מלתחה מדליקה, אופנתית ומעניינת- זה כבר עניין הרבה יותר קשה... אז על הסכין היום; אופנת דיסקרט. אם תדפדפו כמה פוסטים לאחור, תגלו שבעונה הקודמת שיבחתי את שמלותיהם ואת ההתקדמות האופנתית, אבל כנראה כמו כל חברת אופנה בארץ, אחרי צעד אחד קדימה- עושים 7 צעדים אחורה! לרגל מסע ההצטיידות במלתחה חדשה, הלכתי לחנות 'דיסקרט' שמחה ולבבית במטרה לעדכן את הארון הפרטי בשלל שמלות נחמדות. עד כאן הכל נהדר, אבל מהרגע שראיתי את חלון הראווה הכל החל להתדרדר. החלון עגמומי ומעוצב בכיעור יתר בגווני חום ובבגדים מג'וייפים. שיננתי בראשי: "אל תסתכלי על הקנקן- אלא על מה שבתוכו". נו שוין, מתברר שגם מה שבתוכו לא משו. דיפדפתי בקולבים, עברתי פריט פריט, האשראי כבר זעק מהארנק שאוציא אותו, אבל גם לאחר 50 דקות לא הצלחתי לשלוף ולו פריט אחד מוצלח. הקולקציה מאופיינת בבגדי דודות, אבל לא דודות קוליות ומהממות אלא הדודות שאין לנו. תאמינו לי, אפילו הדודות לא רוצות ללבוש בגדי דודות כאלו! הבגדים הזכירו לי מאוד את ערוץ 1. לא משנה אם ניסו לעשות משהו טוב- זה לא הצליח, וזה נראה אפרורי ומצ'עמם. מכיוון שהיה זה יום שישי, הייתי נחושה בדעתי למצוא לפחות פריט אחד להתקשט בו לקראת שבת המלכה, ולאחר אין ספור סיבובים (שכללו גם מרדף בלתי פוסק של המוכרת המעצבנת) תפסתי זוג מכנסיים שחורים ופניתי לתא המדידה.

ממש לא משו- וזה עוד הבסט...

המכנסיים ישבו סבבה ואפילו יש להם קטע עיצובי נחמד, הבעיה היא שנראה כאילו לא היה מספיק תקציב לעוד 3 ס"מ בד, והמכנסיים קצרים טיפה (עד פיקת הקרסול בערך). מכיוון שלכל קרסול שלי יש נוכחות על, ועוביו משביח עם הזמן, מכנסיים שמכסים מעט את הנעל מחמיאים לי יותר (ולא רק לי בנות יקרות), אבל מכיוון שלא ניתן לשלוט במאנצ'יס של שופינג, גיהצתי האשראי על המכנסיים הכמעט מושלמים וברחתי אחוזת אימה מהמוכרת הנוראית. אז חבל שבדיסקרט לא השכילו להמשיך ולשדרג את הליין של העונה הקודמת, מי ייתן ועונה הבאה אגהץ שם את כרטיסי ללא סוף. ועכשיו אמרו , א-מ-ן-!. אה, כן, ואם אפשר פרזנטורית אחרת, שקצת יותר הולמת את הקולקציות שלכם, זה גם יהיה נחמד...

הפתעת השבוע

הקנייה שהכי ריגשה אותי והרטיטה את חדרי ליבי היתה קנייה של טוניקה בהדפס זברה. אבל עזבו את הבגד שתמונה לא נראה משו אבל המציאות יושב א-ל-ו-ה-י, הפיס ההיסטרי התגלה לעיניי בטעות, בחנות "לכוסיות בלבד" כמו שאני נוהגת לקרוא לחנויות ההם שאין טעם להיכנס כי ממילא לא ימצא כלום... אז ובכן.. סופרייז! נכנסתי לחנות INN7 שזו חנות שמייבאת ים של מותגים, גם לגברים וגם לנשים, ריפרפתי לי בסטנדים וחיפשתי דברים מיוחדים להפקה הבאה שאני עובדת עליה, כשלפתע ראיתי אותה מרחוק- מתנופפת לה על הקולב וקוראת לי! לא האמנתי למראה עיניי כי אפילו נעליים במידה שלי לא היו להם, כך שלא היו לי כלל תקוות או ציפיות. ונכון שזה נשמע כאילו לא יכול להיות טוב מזה? אז ככה; רוב הפריטים בחנות נעים בטווח ה-1000 ש"ח ואילו הטוניקה המעלפת שלי עלתה פחות מ-400 ש"ח (והיא מהקולקציה החדשה!). אז אחרי שצדתי את ההצלחה (בכל זאת בגד של GESTUZ במידה שלי) גיליתי שקולגה (רזה-רזה, גבוהה-גבוהה, מהממת) לקחה גם את אותה טוניקה. אז אחרי עיפעוף ריסים לכיוונה סיכמנו לעדכן אחת את השנייה מי תלבש אותה ומתי, ואחרי המיני משברון, אצתי רצתי לגהץ (האשראי) ודידיתי לי מאושרת וקורנת על חוויה נעימה, ולצערי חד פעמית.. הכי כיף לגלות בגדים מגניבים במקומות שנדמה לנו שהכל שם של פרגיות...
המסקנה; תעיזו להיכנס ולמצוא הפתעות, להסתכל ואפילו למדוד! אה, כן, ותתעלמנה מכל המבטים בדרך...

חיזרי אליי דורין!!!

דורין פרנקפורט הייתה בעיניי סוג של אלוהים, עוד בתקופה שהייתי צעירה ויפה. מכיתה ז' התחלתי לגהץ את האשראי של אמא שלי אצלה, כי היא סיפקה לי יופי של מכנסיים וג'ינסים בעיקר, והיוותה חלופה נהדרת לחוסר המקומי במידות נדיבות. אהבתי את העובדה שגם אם אני אגהץ 700 ש"ח על ג'ינס הוא; 1. יישב מהמם, 2. הוא יחזיק מעמד כמה שנים טובות. מאז חלפו אי אלו שנים, ועם הזמן דורין זרקה אותי. זו הייתה פרידה קשה וכואבת כשהיא החליטה למתן את עניין המידות הנדיבות, ובמשך השנים האחרונות התמקדה יותר ברזות. כאב לב חד אחז בליבי בכל פעם שהייתי מנסה להידחס בחנות למכנסיים שסירבו לעלות... אמא שלי (שקטנה ממני- במידות לא בגיל!) ממשיכה לפרגן לעצמה בגדים מהגברת, ובאחת הקניות האחרונות החלטתי לנסות את מזלי, ואכן, שיחק לי המזל! אז נכון שלאחר מדידה של כל פריט ופריט בחנות עלו וישבו עליי רק 2 פריטים, אבל עדיין המסע נחתם בהצלחה- כי חזרתי יותר מעשור לאחור, ויש לי מכנסי דורין!!! ואם לא די בכך, מצאתי את שני הפריטים במכירה מיוחדת כך שגם התשלום עליהם היה נדיר (140 ש"ח כ"א!).


אחרי למעלה משש שנים ו-13 זוגות מכנסיים שנמדדו, מצאתי 1 שגם נסגר!!!

אז מה קרה בעשור וקצת האחרונים?
* קו העיצוב הפך בוגר יותר
* המידות קטנו (גג עד מידה 46 בדגמים מסויימים למרות שכאמור ניסים מתרחשים לפעמים...)
ואנצל מעמד זה לבקש ממך דורין מספר דברים;
* גזרות המכנסיים שלך מ-ו-ש-ל-מ-ו-ת!!! פרגני גם לנו (מידה 48 ומעלה) מכנסיים מדהימות, ואנחנו בתמורה נפרגן לך את האשראי שלנו
* אנחנו גם רוצות שמלות ובעיקר חולצות, וחולצותייך הקצרות אינן הולמות אותנו (וגם לא נשים במידה 42-44) או כל אחת עם שאריות הלידה או הבטן שלה...

שמלמלה קסומה שעם מחטב יושבת נהדר, חמודה וורודה שעושה לי טוב על הלב...

בקיצור דורין, אני שולחת לך בקשה מפה- חיזרי אלינו. עצבי לנו דגמים של פעם במידות של פעם- כי גם לנו מגיע!

נו אולי תתבגר כבר ותקשיב???

רציתי. באמת שרציתי לכתוב משהו אחר- אבל כנראה שאבי מלכה נהנה רק כשנכנסים בו וכשהוא לא מרוויח כסף. על מה אני מדברת? על הקולקציה החדשה של מתאים לי, אהה סליחה ML. ובכן, במילה אחת אסכם את העניין; אכזבה! כמה פעמים אפשר לדבר, להסביר, לכתוב על זה? אז למען הסדר הטוב, אתחיל מההתחלה.
נשים גדולות/עסיסיות/ מלאות- יו ניים איט, הם כוח קנייה חזק ופוטנציאלי, שאף אחד מגאוני השוק עוד לא זיהה. אנו מחפשות בנרות בגדים שיהיו אופנתיים, קלילים (גם בעיצוב וגם בבד) ושישבו היטב על קימורינו. עזבו אותי, שאני באופן אישי מוכנה לגהץ את האשראי בלי סוף לכל מי שיספק לי מלתחה הורסת במידה הרסנית, יש לי ים לקוחות שמתחננות שאמצא להן בגדים הולמים- ולא מעניין אותן המחיר. החברה דורשת מכולנו להיראות טוב, ונכון להיום, נשים עסיסיות מסכימות לשלם סכומי עתק כל עוד תקבלנה בגד איכותי ומהמם. עד כאן קפיש? יופי! אז נמשיך.
אבי מלכה זיהה לפני שנים את הפוטנציאל בשוק והחל למתג את מתאים לי כמונופול- רשת הבגדים למידות גדולות. אממה... מלכה איבד את הביצים שלו עם השנים, ובמקום להביא אופנה הוא מציע אוסף בדים לא איכותיים בעליל (ממש זוועה), גזרות לא מחמיאות ועל שיק וסטייל אין בכלל מה לדבר. עונה לאחר עונה ממשיך לשמוע מיסטר מלכה את תחנוני הנשים לבגדים אופנתיים שמחמיאים להן, אך זה כנראה לא מזיז לו, והוא כנראה לא רוצה במיוחד את הכסף שלנו (ויש לנו הרבה- כי לא היה לנו מה לקנות כבר שנים, אז חסכנו...!). במהלך השנים הוא גם החליט לנסות להפוך את המותג לאופנתי יותר, אז מתאים לי הפך ל-ML, אבל בעניין העיצוב והבגדים שכחו להתעדכן...
לאחר שקראתי ושמעתי את כל רשמיי הקולגות שלי על הקולקציה החדשה, התעלמתי מהפרזנטצייה ויצאתי לצוד באנונימיות בגדים שווים. המטרה- להרחיב את המלתחה, במיוחד את מחלקת הבייסיק שלי שנואשת למכנסיים אלגנטיים, שחורים וקלאסיים, לג'ינס נקי מחמיא ולכמה חולצות נחמדות להחלפה ביום-יום. באמת שזנחתי את הרצון לבגדים אופנתיים ומגניבים וביקשתי רק בייסיק.
הטרנדים של חורף 2011 אגב, הם בדיוק מה שאישה עסיסית צריכה; מכנסיים גבוהים שמתרחבים בעדינות מקו הברך ומטה, חולצות האוברסייז המעוצבות לקימורי גוף נשיים, ווסטים מיוחדים, שמלות הפעמון וניחוחות של שנות ה-50 (שמטשטשות יופי יריכיים) ועוד. בקיצור, חלומן הרטוב של העסיסיות הגיע! ובכן, לא ממש.
במתאים לי בחרו כרגיל להתעלם מכל דבר שהוא נשי, מחמיא או אופנתי. מחלקת בייסיק היא דבר נדיר אצלם וטרנדים זה מהם והלאה. הם בחרו לשלב כרגיל עודף פאייטים וקישקושים במקום ליצור קולקציה קלאסית עם נגיעות טרנדים. הם ממשיכים להכחיש לגמרי את גזרות המכנסיים המושלמות לטובת הסקיני והישר (והישר שלהם יושב על עסיסית ברוכת יריכיים בדיוק כמו סקיני, רק פחות צמוד בשוק הרגל...). על חולצות נורמליות- אין בכלל על מה לדבר, שמלות- אין, ווסט אחד "אופנתי ומעלף" כפי שהגדירה המוכרת התגלה כזוועה בשילוב בדים זולים עם ניחוחות אייטיז (ולא הטובים או המגניבים שבהם), או ז'קט קצר מרובע וחסר גזרה שיהפוך כל עסיסית לחבית.
אבל כשאין ברירה קונים את מה שיש, ומה שיש זה ממש לא משו, אז מה בכל זאת?
ג'ינס כחול וג'ינס שחור שמחייבים לבישת טוניקה (כי הם יושבים מחריד באזור המפשעה והישבן) וטייץ שחור חלק כי אין לי סבלנות עדיין לגרביונים.
הג'ינס של מתאים לי. מצד שמאל- איכות התפרים; כך נראה ג'ינס חדש שאפילו עוד לא יצא מהחנות...

לגבי הקולגות ודבריהם;
נכון שכבר אין כח לקטול מדי עונה את הקולקציות של ML כי זה ממש מגוחך ואבסורד, אבל מקצועיותכם מחייבת אתכם להתייחס לקולקציה ולא לקולבים שתלויים על הסטנד. בידיעות אחרונות התפרסמה כתבה ובה תלונות שלא כל המידות מוצגות, ופה חבריי אני חייבת להגיד לכם שהשתיקה יפה. אי אפשר לתלות את כל המידות ובמרבית החנויות בארץ ובעולם תולים דגמים להתרשמות ומבקשים מידה ספציפית מהדגם- אז במקום להתמקד בשטויות, התמקדו במה שחשוב. ומה חשוב? העובדה שלא משנה כמה מידות ML יתלו בחנות, אין אף דגם שנראה טוב על אף אחת.

ועוד נקודה חשובה, בפרזנטציה לאנשי אופנה (נערכת אחת כזו בכל בית אופנה להשקת קולקציות העונה החדשות) שמעתי מעדר הפרגיות שיש כמה דברים נחמדים, ועוד הגדילה לעשות הבלוגרית מירב קאופמן, ומדדה שמלה סגלגלה. ובכן, הבעיה שהייתה היא שמירב (שהיא חברה טובה ואני מאוד אוהבת ומעריכה אותה) היא מידה 36-38 בפלג הגוף התחתון ומידה S בפלג הגוף העליון (לפי מידות קסטרו לא ML) ולא מידה 46-48, ואם זה לא מדליק לאבי מלכה נורה אדומה- אז אני לא יודעת מה כן. אף אישה או נערה שמידתה אינה עולה על מידה 42 לא תיכנס ל-ML, היא תלך לקסטרו, רנואר, גולף או כל רשת אחרת שהיא אופנתית. אז מיסטר מלכה נקלע לבעיה; מחד הוא כנראה מנסה לנכס לעצמו שוק שהוא לא מספיק טוב (כלל לא טוב) בו עם המון המון מתחרים הרבה יותר אטרקטיביים, ומאידך הוא מאבד את קהל לקוחותיו שהיו נאמנות לו שנים אבל שעתה אין הן מוצאות מה לרכוש אצלו. אז במה תבחר? האם תתאפס על עצמך ותשכיל ללמוד מטעויות ותפתיע אותנו בקולקציה מרהיבה או שמע תמשיך לפזול לעבר מידה 42 ומטה ותתרסק?
אני חושבת ש-ML יכולה להיות רשת אופנה שתמלא קופות בעזרת מחלקה קלאסית קבועה, שילוב של מהדורות מוגבלות של בגדים סופר אופנתיים ואף נועזים (לצעירות שמחפשות פתרונות), מחלקה אופנתית שלא נראת כמו אסופת אשפה אלא מושפעת מהטרנדים העולמיים בטוב טעם ועידון מתבקש, וכמובן מחלקת ערב שתכלול שמלות וחצאיות בגזרות קלאסיות ומחמיאות. שילובי צבעים (ולא רק שחור) וכמובן שדרוג מחלקת האקססוריז שלוקה בחוסר טעם ושיק להחריד.

הטייץ של ML. מזל שטייץ הוא רק טייץ...

אבי מלכה, אני פונה אלייך דרך בלוג זה, בבקשה קטנה אך חשובה- פתח את הראש, תעיז, תקשיב ותן לנו לעזור לך. בתור סטייליסטית שמתפרנסת לא מעט בשנים האחרונות מסטיילינג אישי לנשים עסיסיות, אני יודעת מה מחפשים ואני יודעת מה אתה יכול להציע- וזה לא צריך להיות קווים מקבילים, אפשר להיפגש באמצע, וכך כולם ירוויחו מזה- גם אתה וגם אנחנו, הלקוחות.

זה באמת קרייזי!!!

בזמן שכולם קטלו ולירלרו על הקולקציות של מתאים לי וקרייזי לין, החלטתי השנה לשתוק (תודו שזה הישג!!!) אבל רק באופן זמני עד שהקולקציות האמיתיות (ולא השני פיסים בפרזנטציות) יגיעו לחנויות- ואז אומר את דברי. בתור נזקקת לבגדים (כבר שנה שלא הייתי בחו"ל והצטיידתי במלתחה חדשה), יצאתי למסע צייד אחר הבגדים שיככבו במלתחתי העונה. שיכנעתי את עצמי, ימים כלילות, שאין מצב שאני לא מוצאת בגדים בארץ, ושאני חייבת, אבל ח-י-י-ב-ת לחדש את מחלקת הבייסיק לפחות אצלי בארון.השבוע אקריב עצמי למסע לחיפוש בגדים, ואעדכן אתכם במה מתרחש בחנויות למידות עסיסיות...

אז חדורת מוטיבציה והמון חלומות צעדתי בגאווה לקניון היישר אל 'קרייזי ליין'. ובכן, חלומות כבר אמרתי?
בשנייה עליתי ממידה 48 למידה 52 (אולי גברת קרייזי ליין- תפסיקי לשגע אותנו עם המידות המשתנות שלך כל עונה????!!!!), ומכשהבנתי שלביטני הריקה אין כל קשר להעלאת המידה, החל לו מסע החיפושים הקדחתני. מה חיפשתי? הכל; מחולצות ועד שמלות, ז'קטים- כל דבר שיראה טוב ויישב טוב אני לוקחת! באמת, אני כבר לא פיקית כשאני נואשת!

הרי חייבים שמלה קטנה (גדולה) שחורה וקלאסית בארון...

אגב, השלטים זועקים מבצע 2+1 ושלל זקנות העם הפולניות התקבצו לחפש מציאות. בקרייזי ליין- רוסית זו העברית החדשה!!! את עיניי תפסה שמלה שחורה שהייתה תלויה לה בסוף החנות. כמו נץ הצד את טרפו, זינקתי על השמלה והופ לתא מדידה. רכיסה פה, מחטב שם, ודיגמנתי לכל הזקיינלך- מהם פולקעס. קניתי. נקסט. התיאבון נפתח ואני רוצה עוד ועוד ועוד. חולמת לחזור לימים הטובים בהם האשראי גוהץ ללא הפסקה, ואני הסתובבתי עם חיוך על הפנים ושלל שקיות עמוסות כל טוב. ובחזרה למציאות; נברתי בין שלל הקולבים המעוטרים בבגדים בעיקר מחרידים, כאלה שאפילו זקנות לא רוצות, ומה שכבר כן נחמד תפור מבד שנצמד לקיבינימט או בגזרה שהולמת פרגיות ששכחו לאכול... לא התייאשתי והמשכתי לנבור ולנבור עד שמצאתי ספק טוניקה ספק שמלה עם אחלה צבעים ושרוולים כמו שאני אוהבת, ותוך שנייה זה כבר היה עליי. קניתי. נקסט. אחרי חיפושים נואשים נוספים גררתי עצמי לקופה, ותוך מאמצי שיכנוע מצד המוכרת, אספתי בדרך עוד עליונית שחורה נחמדה (בכל זאת 2+1), גיהצתי והלכתי.

סוף סוף קצת צבע!!!

אז מה היה לנו?
* רצון לחדש את הבייסיק; לא מצאתי ולו דגם אחד של מכנסיים נורמליים, שחורים וקלאסים וגם לא ג'ינס ראוי.
* שלל החולצות זועקות שמישהו יציל אותן מעצמן.
* זקנות שקיטרו שזה יקר; חמודות, ביננו, 500 ש"ח לשלושה פריטים זה ממש לא נורא, כל חולצה פקקטה בקסטרו עולה 300 ש"ח, ובטח לא במידות שחיפשתן. אז חדל קמצנות!

הדבר היחיד הנורמלי שמצאתי בשביל לחתום את העסקה- וכמובן שהוא (שוב) שחור!

מה הייתי רוצה שיהיה?
*מחלקת בייסיק של מכנסיים בגזרות מחמיאות ועיצוב קלאסי ונקי
* חצאית מידי קלאסית ישרה בלי תיפורים או אטרקציות מיותרות
* חולצות בייסיק נקיות עם טוויסט עיצובי עדין
* פלטת צבעים מרשימה יותר ומרגשת ולא רק צבעים שגורמים לנו לרצות להתאבד
* בדים שמחמיאים לנשים עם צמיג פה ובטן שם
* שמלות שמותאמות לנשים עם מפתחים, שרוולים וגזרות מחמיאות

מה שהציל את המצב זו המוכרת הצעירה והנחמדה, שעזרה וגם הורידה את הגיל הממוצע בחנות...