גאלה מגלה: 3 דברים ביום: התיקים מגיל 14 עושים קאמבק לגיל 40

אוטוטו חוזרים ללימודים, אחרי חופש שאם נאמר בעדינות- היה סיוט! המלחמה, האקלים, האווירה... את הקיץ הזה יזכרו מרבית ילדי ישראל- ממש לא לטובה. אז בשביל להתחיל את השנה ברגל ימין, מסתערים בימים האחרונים הורים וילדים על קניוני הארץ, ומצטיידים בתיקים, כלי כתיבה ובגדים לשנת הלימודים החדשה.

אני זוכרת את הימים בהם הייתי צעירה והתעסקתי כל היומן ב'לשבור את הראש' איזה יומן מתחשק לי לקנות ואיזה תיק להעמיס? הרי ההתרגשות וההתלהבות של ההתחלה החדשה היו נמשכים בדיוק שבוע, ואז מכתב מושקע ומהמם במחברות הכל היה הופך לקשקושים. התיק המושלם כבר היה מתלכלך מהכיתה המטונפת, והיומן היה הולך לבליל שטויות והתכתבויות באמצע השיעור. אבל את ההתרגשות של לפני- אי אפשר להחליף. הימים בהם את מתלבטת איזה תיק יתאים לך לאאוטפיטים, מה יותר מדליק ואיזה מותג נחשק? מי כבר רכשה תיק כזה (כי אין מצב שכולנו נהיה עם אותו תיק!!) ובקיצור, טונות של צרות וכאבי ראש :)

לשמחתי (וצערי- כאחד), עברתי את הגיל והצרות השתנו, אבל כיף לי לראות שתחום תיקי הגב לבית הספר התפתח והפך למעצמה אופנתית מגניבה, עם מיליון סגנונות, צורות, הדפסים וצבעים. המצחיק הוא שכיום, תיקי גב הם ממש לא רק לחזרה לספסל הלימודים. הם תיקי אופנה לכל דבר ולכל גיל! ניתן לראות היום המון נשים שמתאבזרות בתיקי גב מגניבים, שמכילים כמובן את כל הבית :)  אז הנבחרת המגניבה בעיניי היא:

ASOS 176 ש"ח. צילום יח"צ

BAGGU 265 ש"ח. צילום יח"צ

Jansport 199 ש"ח. צילום יח"צ

Kanken 399 ש"ח. צילום יח"צ

טוונטיפורסבן 149.9 ש"ח. צילום יח"צ

רנואר 199.90 ש"ח. צילום יח"צ

אזעקת טרנד: תעשו לעצמן טובה ותחסכו את הכסף

טרנדים באים והולכים פעם בדקה בערך, לכן, אמנם יש סיילים מפתים בחנויות ובאתרי האינטרנט, אבל יש טרנדים ששווה לדלג עליהם בעיניי, ולהשקיע את הכסף בפיס שהוא יותר קלאסי וישרת אתכן זמן רב יותר. על מה אני מדברת? על טרנד הסולייה הלבנה. כן, זו שנראת כמו שילוב עב"מי של סוליית טרקטור, בגבהים שונים ובצבע לבן. אמנם יש לנעליים קטע מסויים, אבל בואו נודה באמת, מה הסיכוי שהן ישמשו אתכן בקיץ הבא? (אפסי, למקרה שתהיתן). אבל אם בכל זאת ממש חייבת את הטרנד, אספתי לך את מצעד הסוליות הלבנות...

ADIKE צילום יח"צ

מרקו. צילום יח"צ

סקופ. צילום יח"צ

קלארקס

שופרא בעיצוב- Irregular Choice. צילום יח"צ

גאלה מגלה: 3 דברים ביום; קצת נוסטלגיה, הפתעת השנה וממתק לגברברים

לפוסט היומי ליקטתי 3 מותגים מעולמות שונים, כי התחשק לי קצת לגוון. מכיוון שפתאום התחוור לי ששוב אני מוקפת בעיקר בגברברים, דאגתי גם להם (אבל כמובן שלא קיפחתי אותנו- המין החזק והמושלם :) ).

אם יש משהו שמעלה לי זכרונות וגורם לי להיות נוסטלגי, זה קיפלינג. בכל פעם שאני שומעת את שם מותג התיקים אני נזכרת בשנים בהם הייתי ילדה וחלמתי על התיק עם הקופיף, ואת האושר שהרגשתי כשקנו לי אחד כזה ליום ההולדת. מאז ועד היום עברו המון שנים (תסמכו עליי, אני כבר זקנה!) והמותג נשאר מחד עם הקולקציות הקלאסיות של הקופיפים המתוקים, ומאידך הוסיף עוד קולקציה רחבה של תיקים מודרניים, בגדלים שונים ובמגוון צבעים רחב ושמח. אני נדלקתי על הקלאצ' שבתמונה, שבניגוד ללא מעט מחירים בקולקציה, הוא עולה רק 250 ש"ח, שזה עוד הגיוני. אבל אתם יודעים, תמיד הם היו יקרים, זה המיתוג והמיצוב- וסבבה להם.

אמנם בלי הקופיף, אבל שיק. צילום יח"צ

הקרובים אליי יודעים שהדבר שהכי מטריף אותי זה שהלק פשוט נושר לי מהציפורניים. כן, כן, קראת נכון- נושר!!! ובדר"כ בין שעתיים אחרי המריחה ועד 18 שעות. לכן, הפתעתי הרבה ואהבתי החדשה נתונה למותג הבינלאומי CND, שהשיק את  VINYLUX. הוא החזיק מעמד על ציפורניי 3 ימים שלמים (!!!) שבשפת העם והנורמליות זה כנראה שבוע או שבוע וחצי. אתן יודעות איזה אושר זה היה לא למרוח לק במשך 3 ימים??? אין לכן מושג. אהבתי גם שה-TOP COAT שלהם מבריק, והברק נשמר גם אחרי היייבוש ועד שהלק נשר... זהו, מאוהבת! אגב, הוא עולה 55 ש"ח, אבל לנשים שסובלות כמוני בכל מה שקשור לציפורניים ולקים- זה פתרון מושלם. אגב, כששילבתי את השכבה העליונה עם לק ממותג אחר- הוא נשר תוך שעתיים.

הפתעת השנה. אני עוד בהלם! צילום יח"צ

נעליי העור לגברים של מעצב העל האמריקאי JOSEPH ABBOUD נחתו בארץ. אני אוהבת את המותג. הוא קלאסי עם נגיעות מלאות סטייל שמשדרגות כל טוטאל לוק של גבר. על העלייה לארץ הקודש אחראי אתר RUNY שמציעה אותן במחיר השקה של 399 שקלים. אתר RUNY.CO.IL מוכר אלפי דגמי נעליים לתינוקות, ילדים, גברים ונשים מהמותגים הבינלאומיים המובילים במחירים הזולים עד 50% ממחירי היבואנים הרשמיים בישראל. 

מהממות! צילום יח"צ

גאלה מגלה: 3 דברים ביום; והיום- תכשיטים שגרמו לי להתאהב

אתן כבר יודעות שאני מכורה לאקססוריז ומלמדת את כל לקוחותיי בסטיילינג, שעדיף לבזבז כסף על תכשיטים מאשר על בגדים, כי הם משדרגים כל הופעה ברגע וניתן לענוד אותם מיליון פעם. אז הפעם בחרתי לכתוב לכן על 3 מעצבות תכשיטים שעשו לי את זה לאחרונה. 

הפטריוטית
המעצבת עידית שטרן הייתה הראשונה להציג את שרשרת ארץ ישראל הפטריוטית שאזלה לה מהמלאי בתקופת המלחמה, אה סליחה, מבצע 'צוק איתן'. כמה שהיא פשוטה, ככה היא נהדרת בעיניי. מחיר השרשרת 129 ש"ח (תליון בלבד 58 ש"ח) להשיג בכצנלסון 53 גבעתיים 03-5717114 או בחנות  במרמלדה מרקט

פטריוטיות בזמן מלחמה. צילום יח"צ

שרשרת מושלמת של Inbal Gradus, המתמחה בעבודה עם עורות, וכפי שעינייך רואות- היא עושה זאת נהדר. השרשרת הזו היא פיס מושלם בעיניי לכל מלתחה, כי אפילו על חולצה שחורה חלקה או גופייה לבנה פשוטה, היא תעניק לוק יוקרתי של מיליארד דולר. ולא תאמינו למחירים: 200-400 שקלים! להשיג ב"מיס גיישה", ב"יאנגה"  או בסטודיו המעצבת בתל אביב בתאום מראש 052-8701070

שלמות. צילום יח"צ

שרשרת הסטייטמנט של שירה פז, עשויה שרוכי כותנה וויסקוזה קלים ורכים שנצבעים ביד, משובצים בחרוזים מוזהבים ונסגרים ע"י סוגר מגנטי גדול מוזהב. יש 5 צבעים שונים והיא נהדרת לשדרוג המלתחה גם בקיץ וגם בחורף. היא עולה 328 ש"ח ובעיניי היא השקעה נהדרת. להשיג ב"הגר סתת" ואצל שירה 054-4445401

לא זולה אבל שווה את ההשקעה. צילום יח"צ

אז מה השרשרת האהובה עלייך?

גאלה מגלה: WISH LIST

עוד בדיוק 3 שבועות אני עוברת דירה (בתקווה שלא אדחה את שוב בפעם ה-100 בחודשיים האחרונים מחוסר זמן לארוז). מכיוון שאני כבר חודשים באריזה ומתחילה להכחיש את המצב המעצבן הזה, התחלתי לחשוב על WISH LIST לבית החדש. בא לי לעשות רשימת מתנות לחנוכת בית, ממש כמו בחתונות בארה"ב. אבל רצונות לחוד ומציאות לחוד (הרי פולנייה לא יכולה לדרוש מאחרים, היא יכולה רק לצפות...), אז החלטתי ליצור לעצמי רשימה קצרה של כמה פריטים שממש בא לי עליהם, ואולי, במקרה, יתקבלו במתנה ;-)

דבר ראשון שהוא בעייני חובה (ולפחות אחד) זה איי רובוט. כזה שידאג שהרצפה הכהה בדירה החדשה תישאר תמיד נקייה. נראה לי פתרון מושלם עבורי....

איירובוט. מינימום שלושה... צילום יח"צ

נרות בכוסות ויסקי עם פעמון זכוכית מעליהם- כי אני ממש חייבת כאלה, גם לאווירה וגם לשיק! הנרות 69 ש"ח והפעמון 79 ש"ח בסטודיו לעיצובFINE LAB  במושב עין ורד , אבל בטוחה שיש ביותר זול או בסיילים, כי בא לי 3 או 5... צנועה!

חייבת על המדף במספר אי זוגי כמובן... צילום יח"צ

שטיח בגווני טורקיז זה MUST HAVE מבחינתי. זה בדיוק הצבע והסטייל שאני צריכה על מנת שזה יתאים לרהיטים שלי ויעניק לסלון מחראה שיקי וחמים. זה ספציפי של שטיחי אלי ששון. מושלם! 

וינטאג' סטייל. צילום יח"צ

אז נכון שאומרים ש"שונא מתנות- יחייה", אבל בואו נודה באמת, אוהבת מתנות תחייה טוב יותר

שבוע קסום!

גאלה מגלה: 3 דברים ביום; חלום רטוב 1, הדבר שהפך אותי למאושרת ותפילה לסייל אחד ספציפי

אומרים ששישבת זה זמן טהור להירגע, לנוח, לאהוב וליהנות. אז מי אני שאתווכח? הפוסט היום יעסוק ב-3 דברים שאני אוהבת.

את כבר יודעת שאני מאוהבת בבגדים קלאסיים עם טוויסט עדין, מודרניים ופרקטיים, כאלה שניתן לכבס וללבוש נון סטופ, מבדים טובים (לא רק באיכות אלא גם באקלים המקומי). אחת הקולקציות האהובות עליי הקיץ זו הקולקציה של ISIDORA ANNE של המעצבת ליטל אלקלעי. למה? כי יש שם שמלמלות שהייתי מוכנה ללבוש כל יום- כל היום. מגוון רחב של גזרות וווייב אירופאי שגורם לי לחלום בהקיץ שאני מטיילת בשיק ברחובות לאנדן. אוהבת! ובמיוחד גם את העובדה שיש מבצע 1+1 ברכישת פריט מקולקציה חדשה, פריט מתנה מקולקציות קודמות.

כזו בדיוק, במיליון צבעים ואני זורקת את כל המלתחה שלי. צילום יח"צ

השבוע נפלה עליי משימה בלתי אפשרית; למצוא מתנה ראויה עם נוכחות, שמביעה הערכה והוקרה, לגבר אמיד בגיל 50+ שבאמת יש לו הכל. הציעו לי ויסקי יוקרתי (מסתבר שהוא לא אוהב משקאות אלכוהוליים, מזל שגליתי את זה שנייה לפני שפירקתי 1200 ש"ח על בקבוק!!!), הוא יאבד עט ברגע (כך שגם עט של מון בלאנט ירד מהפרק), עניבה לא רלוונטית ובגדים- זה ממש לא ראוי למעמד במקרה הזה. 3 ימים שאלתי והתייעצתי עם כל מי שרק אפשר; גברים, נשים ואפילו שאלתי את עצתה של מישמיש החתולה. איבדתי את זה רשמית! ואז אמרו: שעון! ברור שהדבר הראשון שעלה לי בראש זה רולקס, אבל כמו שזה עלה זה ירד. למה? כי הוא לא הטיפוס הראוותני של שואו אוף ולא לובש מותגים. מעבר לכך- זה עולה הרבה מעבר לתקציב. ואז קיבלתי במייל את השעון הזה של SUPERDRY של חברת טיים קונספט. כאילו נחת עליי משמיים! הוא מהמם בעיניי וגם עומד בתקציב של מתחת לאלף. הוא יוקרתי אבל נטול שואו אוף, הצבעים שלו נהדרים ונראה לי שהוא יעשה את העבודה וישמח את הגברבר.  בקיצור- לא תאמינו איך מייל אחד הפך אותי למאושרת!

המתנה המושלמת לגבר. סופרדריי צילום יח"צ

ואסיים את הפוסט במחלה שלי, משקפי שמש (נו, את כבר מכירה אותי! מושקופים זו אהבה מעולם אחר!). והיום (זאת אומרת, הרגע) התאהבתי במושקוף מפוספס של Illesteva. הוא מגניב ומדליק מבלי להיות צעקני ומוגזם, ונראה לי שביום ראשון הוא הופך להיות שלי! אם הוא יהיה בסייל כמובן, כי עם כל הכבוד לאהבה, לא מוציאה 1700 שקלים על מסגרת של משקפי שמש (אבל מוציאה כפול על מסגרות של משקפי ראייה. כל אחת וחלוקת התקציב שלה...).

מתפללת שזה ב-SALE. צילום יח"צ

גאלה מגלה: 3 דברים ביום; מכירה את זה שאת רואה משהו ורוצה בדיוק ככה? אז כזה על אלישיה קיז. בול!

כמו שהבטחתי, חזרתי במרץ לעדכן, לספר ולשתף אותך אחרי תקופה ארוכה של הזנחת הבלוג מפאת חוסר זמן לכתוב. לא עוד, מבטיחה! טוב, אשתדל! אז גם היום מגלה 3 דברים טובים, והיום- השעון הכי שיק, הקרם לוודג' והבושם לאנשי האוטובוס.

מותג השעונים BABY-G מבית CASIO מציג קולקציה חדשה לנשים. בפרזנטציה הוצגה גם קולקציית G-SHOCK של הגברים. באופן מפתיע לחלוטין, עיניי ניסו לצוד שעון מפתה ומהמם בצד של הנשים, ללא הצלחה רבה, ונמשכו דווקא לצד הגברי, לשעון המושלם הזה של ג'י שוק. שעון מאסיבי בשחור וזהב שבעיניי הוא שיא השיק ומושלם לא פחות לנשים מאשר לגברים. בינינו, הוא גם לא כזה יקר: 586 שקלים. הייתי קצת בהלם ששמעתי ראיתי המחיר כי הייתי בטוחה שהוא יעלה מעל אלפייה. הכי שיק מראה יוקרתי ולא יקר. אוהבת! 

זה שהם החליטו שזה לגברים- זו בעיה שלהם. ג'י שוק. צילום יח"צ

בבית האופנה  GIVENCHY השיקו בושם חדש בשם Dahlia Divin. כראוי למותג הבינלאומי, מדובר במוצר מושלם מרמת הריח ועד רמת העיצוב והאריזה. אבל לא על זה רציתי לדבר איתך הפעם. רציתי להתייחס דווקא לקמפיין בכיכובה של אלישיה קיז, שנראת כמו מלאכית מושלמת וזהובה וגורמת לי לפנטז על נשף מלכותי בטירה סודית באירופה. אז חלומות לחוד ומציאות לחוד (כשהמציאות כוללת חמסין גיהינום!!!). מושלם מושלם מושלם!

ככה אני רוצה בדיוק! את הלוק, את הלוקיישן ואת האווירה. אם אתיז עליי בושם זה יעבוד? צילום יח"צ

בלילה לבן אחד (את הרי יודעת שיש לי מלא כאלה...) צפיתי בתכנית של ג'וליאנה בערוץ E, שם אמרה לה ג'ואן ריברס לעשות מתיחת פנים כי "זה הזמן. לא לחכות שהכל יפול ויראה רע. הקדימי תרופה למכה". אז מתיחת פנים אני לא רצה לעשות, אבל המחסור בשינה והלו"ז הקדחתני בהחלט גובים את המחיר מהעור שלי (ובכלל מהלוק שלי). LANCÔME משיקה מוצר חדש:  ADVANCED GÉNIFIQUE YEUX  - קרם עיניים פעיל הנלחם בהופעת סימני העייפות הנראים לעין ופועל על מאפייני מפתח של מראה עור צעיר, וההשקה הגיעה לי בדיוק בזמן. אז תציצו עליי עוד 28 יום (הזמן שלוקח לתאי העור להתחדש) ונראה אם זה יעמוד בהבטחה...

כי הבטיחו שהוא יעשה אותי גלאם! צילום יח"צ

גאלה מגלה: 3 דברים ביום

משהו מוזר עובר על עולם האופנה הישראלי. איב סאן לורן תעשה לי ילד. מסניפה את ראלף לורן. 3 דברים ביום.

מותג האופנה גולף הציג השבוע את קולקציית סתיו-חורף 2014-2015 שלו. מסקירה ראשונית- LOOKING GOOD. האם כל הפריטים המדליקים שהיו בפרזנטציה יגיעו לחנויות- רק הזמן יגיד... אין ספק שהקולקציות של גולף הופכות לטרנדיות ואופנתיות יותר ויותר מדי עונה, החלק בסריגים מדליקים, צבעוניות רחבה וטופים נהדרים. אבל אז אני מנסה לפלח את קהל היעד מתוך הלקוחות שלי בסטיילינג האישי, ואני מנסה להבין למי גולף פונה??? מחד, קמפיין שהוא שיא השיק והגלאם, מוקפד לעייפה ומלא סקסיות. מנגד, קולקציה נהדרת ובסיסית בחנויות- כזו שמשרתת ועובדת נהדר עבור האישה הישראלית היום-יומית. שילוב בין השניים? אין. נדמה שהקטלוגים וצילומי הקמפיינים לחברות אופנה בארץ הפכו לתחרות 'למי יש יותר גדול?' או מי יגנוב את ההצגה מהמלכה האם, קסטרו? גולף מבחינתי מושלמים ברמת המכירה והחנויות. הבגדים נהדרים, הגזרות של פעם (הבגדים עם גזרות אמיתיות ולא שקים או חסרי פרופורציה), קלאסיות נהדרת בשילובים טוויסטים מודרניים. אז למה לבחור בדוגמנים שלא דומים לקהל היעד שלכם ולהציג קטלוגים משוייפים עם קונספטים ולוקים שלא מדברים באותה שפה כמו הלקוחות והפריטים בחנות? לא הצלחתי לפענח את החיבור בין התקשורת והפרסום למציאות.

גולף. אין קשר בין המציאות לשואו. צילום יח"צ

אני מאוהבת באיב סאן לורן, או יותר נכון במוצרים של המותג. נתחיל מהאריזות; כל ליפסטיק או מוצר מגיע באריזה כל כך יפה ומהממת עד שלעיתים אני מגלה במגירות אוספי אריזות ריקות של המותג (כן כן, כל אחת והשריטה שלה- אל תשפטי אותי). ועכשיו למוצר: בימים האחרונים הושק בייבי דול קיס & בלאש. מוצר אחד שמתפקד גם כאודם וגם כסומק ומגיע ב-12 גוונים. הוא נעים ולא כבד ונראה כמו עקיצה עדינה של צבע. סה"כ מוצר נחמד. לרגל ההשקה נבנה מיני סייט חדש, בו ניתן יהיה לקבל קופון הטבה מיוחד לרכישת המוצר החדש:  KISS AND BLUSH ב-150 ₪ בלבד (במקום 220 ₪ )

(ההטבה ניתנת ל- 100 הנרשמות הראשונות בכל יום עד ה- 30.9.2014). 

צבע לשפתיים וללחיים. איב סאן לורן. צילום יח"צ

ואם כבר מותגים ושיק, ראלף לורן מציג בושם חדש בשם MIDNIGHT ROMANCE. כל מי שמכיר אותי יודע שאני לא מבינה גדולה בבשמים (פעם ב-5 שנים בערך אני מתמכרת לבושם מסוים וזהו), וההבנה שלי בתווים עליונים, מרכזיים ובסיסיים שואפת לאפס. מה שבחינתי הכי חשוב בבושם זה העיצוב שלו; שיראה מושלם ומהמם על מדף הפיצפקעס שלי, ומה יותר מושלם מקופסה ורדרדה קומפקטית עם נגיעות של כסף ובקבוק חד עם מראה יוקרתי, ושילובי צבעים של ורוד-שחור-כסף-שקוף??? אה, וגם הריח שלו נהדר. אוהבת!!! הוא לא מהשמים הזולים (כראוי למותג יוקרתי) 50 מ"ל – 539.20 ₪ / 100 מ"ל – 707 ₪ .

עיצוב מהמם וגם הריח אחלה. ראלף לורן. צילום יח"צ

בא לי לצעוק אני פרחה!!! (או פשוט שמנה עם חולצת בטן)

שתדעו, עמוק בפנים- אני פרחה! אמיתית שכזו :), זו הדרך היחידה להסביר איך קרה שכאשר קיבלתי את ההזמנה לחתונה, הדבר היחיד שחשבתי עליו היה: "בא לי ללבוש חולצת בטן וחצאית". היה לי ברור כשמש שזה הלוק שאני רוצה, ועוד יותר היה לי ברור שזה בדיוק הלוק שאין סיכוי שאני אמצא במידותיי בארץ, מה שהפך את מלאכת חיפוש השמלה לקשה ביותר. ה- HAPPY END היה בזכות השמלה המושלמת של סטלה & לורי, שהפכה לאטרקציה של החתונה (ולמי שעוקבת בפייס העסקי שלי יודעת...). אבל נחזור לרגע לפרחה שבי.

אני לא יודעת מהיכן עלתה לי המחשבה על חולצת בטן, כיוון שבמוחי השמן אין חולצת בטן כברירת מחדל. זה כנראה הטראשיות שבתוכי שזעקה שבא לה את הטרנד הקייצי. עם השנים אני מעזה לדחוק את עצמי לגבולות הקיצוניים ביותר באופנה, פריבילגיה שלא הייתה לי כשהייתי ילדה שמנה. תמיד הלבישו אותי בלבוש "הולם" לשמנות. הייתי מתפרעת רק בשיער ואביזרים, כי בבגדים לא הייתה האופציה.

עם השנים, אני "מתפרעת" יותר ויותר, ונהנת ממה שיש לעולם האופנה להציע לי. לא מגבילה את עצמי, לא חושבת 'אם זה הולם?', 'זה מתאים לגודל שלי?', לא מנתחת את הדברים יותר מדי (ותודו שלנו כנשים יש את הנטייה לנתח יתר על המידה כל פיפס!). למדתי שאופנה היא לא תמיד מחמיאה, גם אצל רזות, ולכן אין סיבה שאמנע מעצמי לנסות גזרות ובדים כאלה ואחרים בגלל שהם לא הכי מחמיאים. באופנה האישיו הוא האטיטיוד שהרי בר רפאלי אני לא אמורה להיות...

לשמחתי האינטרנט והעובדה שאני תמיד בורחת לחו"ל ברגעים בהם אני חייבת לעצור, לקחת נשימה ולעשות ריסט למוח, מאפשרים לי להעיז יותר ויותר, לגלות מעצבים ובגדים שאין בארץ, ולהשתעשע בלי השיפוטיות הישראלית הקשה. הרי ברור לכן שכאשר אני יוצאת מהבית אני ישר שומעת פה ברחוב תגובות, מה שבחו"ל לא קורה.

מעבר לכך, אם כבר חולצות בטן, אז מי שיש לה בטן צריכה ללבוש אותן ;-)

אז הפעם הפרחה שבי פרצה החוצה וניצלה את המומנטום המושלם של החתונה בחו"ל בשביל להעמיס כמויות לא שפויות של חולצות בטן וחצאיות, ולהצטלם איתם בשביל הפאן! מכיוון שברור לי שזה טרנד קצרצר במוחי, העדפתי לא להשקיע במעצבים אלא להעמיס מלא דגמים פשוטים וכיפיים ברשתות העממיות. והתוצאה... ובכן, לפניכן:

תודה לל' המהממת שצילמה והצחיקה אותי בקור הלונדוני וברגעי המבוכה ההיסטריים מול המצלמה (ועוד באמצע הרחוב!!!). מקווה שאחרי הפוסט הזה את תעזי, תנסי ותהני מאופנה! לא חשוב איזו מידה את. אופנה זה לכולן- אז תהני ממנה!!!

כשאת הופכת לצל של עצמך

ב-3 ימים האחרונים, מאז המקרה, זכיתי לתמיכה וגל עצום של אהבה מהאנשים שמקיפים אותי, אבל גם מהמון אנשים זרים לי. אני לא יודעת איך מישהי שלא זוכה לכזו תמיכה יכולה לשרוד את ההרגשה הנוראית הזו. התלבטתי המון אם לכתוב על זה או לא. מצד אחד הכתיבה היא התרפיה שלי, מנגד היא חושפת כל כך הרבה ולעיתים זה מרגיש לא ממש נוח.

החלטתי לפרסם לכם טקסט שנכתב בערב המקרה, אחרי מספר שעות בודדות. בעודי צונחת ישירות אל גל הרחמים העצמיים שלי כתבתי. את התחושות. את הרגשות. כותבת ומנסה תוך כדי להבין, להפנים, לעשות סדר ברעש שבראש. התלבטתי המון אם לפרסם את זה או לא. האמת, קצת מתביישת. אני יודעת שזו לא אשמתי ואני יודעת שלא יכולתי לשנות דבר, אבל זו תחושה מאוד משפילה. 

אז למה בכל זאת החלטתי לשתף אתכם ולפרסם את זה?

1. כדי שנזכור במירוץ החיים המטורף שלנו לבחור לצידנו את האנשים המדהימים, שגם אם ברגעים קטנים אנחנו מתעצבנים עליהם- הם נמצאים כאן באמת כשצריך.

2. כי אני זכיתי. זכיתי למבול של אסמסים, טלפונים,אינבוקסים בפייסבוק, שיחות מחו"ל ואפילו ביקורי פתע אצלי בבית (למרות שהתעקשתי שאף אחד לא יבוא), מהמון אנשים. אני זכיתי לחיבוק עצום, אבל לצערי, יש הרבה נשים שלא. החלטתי לפרסם את זה כדי שנעצור רגע ונסתכל טוב טוב בעיניים של כל מי שמסננת על אוטומט "אני בסדר" ונראה אם יש משהו שאנחנו יכולים לעזור. 

3. אנחנו מאוד שיפוטיים. כשאני קוראת עכשיו את הטקסט שכתבתי באותו ערב אני נקרעת. הבלבול, חוסר האונים, התחושה הקשה, הגועל. זה גורם לי לראות את הדברים מזווית קצת אחרת, מזווית קצת יותר רחומה וסבלנית. מזווית של הזדהות רגשית מול כל מי שנפלה כקרבן למקרה כזה או אחר... אולי זה יגרום לעוד אנשים להבין קצת את הסערה הפנימית שמתרחשת, ולדעת להתייחס באדיבות יותר לאנשים ברגעי מצוקה וקושי, גם אם מדובר ב'אישה חזקה'.

הייתי בשוק. קפאתי. התלבשתי מהר ויצאתי החוצה. בדרך עוד נתקלתי בשני סטנדים. ראיתי מטושטש, לא ידעתי לאן ללכת, מה לעשות, מה להרגיש. הרגשתי מלוכלכת. לא ידעתי אם בא לי לצחוק מרוב שזה הזוי או לבכות מהאיכס. לא התחשק לי כלום. התחלתי לרעוד. הלכתי מהר הביתה. חששתי שאפגוש בדרך מישהו מוכר. הלב שלי פעם בהיסטריה, הידיים רעדו. תחושת הגועל וחוסר האונים החלו לחלחל.

אני כל הזמן שומעת מסביבי בשנים האחרונות "את אישה חזקה". אם רק הייתם מכירים אותי. אני לא אדם חזק. באמת שלא. אני נשברת לפחות 60 פעמים בשבוע. בחיי. את מעט הכוח שבי אני שואבת מהאנשים שהקפתי סביבי. הקרובים קרובים שלי, MY PEOPLE, הם השפיות שלי והסיבה שאני מצליחה כל הזמן ליצור למרות הכאפות שהחיים החליטו להטיח בי.

באחד מאתרי הקופונים היה קופון שחיפשתי. החלטתי לפרגן לעצמי טיפול שאני דוחה כבר למעלה מ-7 חודשים, בעקבות ההחלטה שדי להתעלל בגוף שלי, ושאני לא דוחה יותר דברים שקשורים לבריאות (כי עם הגיל מתחילות החגיגות). אז רכשתי לי קופון, תיאמתי טיפול והתייצבתי. משהו בווייב של המקום היה הזוי אבל כרגיל, הייתי בטוחה שזו אני, נו אתם יודעים "כי זה בטח שבגלל יום הזכרון היום" וכאלה. בטיפולים שכאלה אני מקפידה שזו תהיה מטפלת. גם הפעם זו הייתה בחורה.

הייתי בשוק. קפאתי. התלבשתי מהר ויצאתי החוצה. בדרך עוד נתקלתי בשני סטנדים. ראיתי מטושטש, לא ידעתי לאן ללכת, מה לעשות, מה להרגיש. הרגשתי מלוכלכת. לא ידעתי אם בא לי לצחוק מרוב שזה הזוי או לבכות מהאיכס. לא התחשק לי כלום. התחלתי לרעוד. הלכתי מהר הביתה. חששתי שאפגוש בדרך מישהו מוכר. הלב שלי פעם בהיסטריה, הידיים רעדו. תחושת הגועל וחוסר האונים החלו לחלחל.

בדרך פירסמתי סטטוס בפייסבוק, כאילו זורקת את זה ממני הלאה. כאילו מעבירה את זה למישהו אחר. זה לא שלי. זה לא קרה. הגעתי הביתה, התקלחתי. החלטתי שמחקתי ונגמר. לא היה. לא קרה. במשך שעתיים עוד הצלחתי לתפקד. עבדתי. מיילים, טלפונים. הקול קר וחזק. לא נשברת. כי זה לא קרה.

אחרי שעתיים הרגשתי שנשאבו ממני כל הכוחות מהגוף. גררתי את עצמי למיטה. נרדמתי. פתאום נשמעה צפירה. כמו חיילת ממושמעת קפצתי מהמיטה ונעמדתי דום. כשנגמרה, עברתי לספה ובהיתי בטלוויזיה.

הטלפונים סוננו והאסמסים לא הפסיקו להגיע. "הכל בסדר?", "מה קרה???", "צריכה משהו?". ואני, בוהה בחדשות, בחללים המתים, במשפחות השכולות. גל של שנאה עצמית שטף אותי. 'איך את יכולה לשבת לרחם על עצמך כל כך? יש אנשים שאיבדו את יקיריהם. ואת חיה', קיננה המחשבה בראשי. ועם זאת שקעתי לרחמים עצמיים. מרוחה על הספה ובוהה הטלוויזיה. מנסה לא לחשוב. מנסה למחוק. לא היה. לא קרה. הכל בסדר. הסמיילים כיכבו אצלי באסמסים. יש משהו בסמיילי שמצליח לגרום לכולם להרגיש שבאמת הכל בסדר.

ואז הגיעו עוד שני אסמסים עם בשורות לא טובות. 2 אסמסים שונים של 2 אנשים שהם האוויר לנשימה שלי. הרגשתי שדי. לא יכולה להתמודד יותר. הרגשתי מגעילה. העולם של אנשים מתפרק ואני פה על הספה, עסוקה בעצמי. גועל. כעבור 2 מקלחות קפור וקרצוף אגרסיבי חזרתי לישיבה הידועה על הספה. ואז זה הגיע. אחרי שעות שזה תקוע בגרון, נשברתי. מוצאת את עצמי מסמסת 'הכל בסדר' עם סמיילים כשמהעיניים נפתח הסכר, והדמעות זולגות. לא יודעת אם מהגועל או מחוסר האמונה שזה קרה לי, או אולי מהגעגוע לסלע שלי, לאבא שלי, שכבר היה מסדר את הכל אילו רק היה פה. הרי כולם אומרים שאני אישה חזקה, אז איך יכול להיות שאני בסוף רק זיוף אחד חלש ומפורק פה על הספה?

ובעוד כמה שעות כבר צריכה לקום. יש פגישה חשובה בבוקר. צריכה להיות פרודוקטיבית ולחייך. מרגישה זיוף. מרגישה מחוללת. מרגישה שנמאס. עוד רגע של רחמים עצמיים, כי תיכף, ממש עוד כמה שעות, חייבת לחזור להיות האישה החזקה ההיא שכולם רואים.

המחשבות מתערבבות. להגיש תלונה. להתעלל בה. לעזוב את הכל ולמחוק. אבל אם זה יקרה לעוד מישהי? אבל אין לי כוחות נפשיים להתמודד עם זה כרגע. אגואיסטית. אבל אני אחת, קטנה וחלשה. ככה זה מזל דגים: דג אחד מושך ימינה ודג אחד שמאלה. מה לעשות? מחליטה לוותר לעצמי. את ההחלטה הזו אקבל מחר. היום, רק עוד מקלחת ולמיטה. כי ממש עוד רגע את חייבת לשים את החיוך על הפרצוף ולהיות האישה החזקה. חילול גופי? קטן עליי. יש פה אנשים שאיבדו את החיים שלהם. פרופורציות. החיים.

מחר אני ניגשת להתלונן, המחשבה שזה יקרה לעוד מישהי הורגת אותי. אני כנראה אהיה עטופה באנשים תומכים- זו הסיבה היחידה שגורמת לי להיות מספיק אמיצה בשביל להתמודד עם זה פנים מול פנים. יש נשים שאין להן את זה ופוחדות להתלונן. אני מקווה שכולן תתלוננה, ואם מישהי צריכה אוזן קשבת או כתף תומכת שתצעד איתה להגיש תלונה, אני פה בשבילך.

 בתקווה שלעולם לא תדעו באמת איך זה מרגיש,

גאלה