תאמינו בי, לא הצלחתי בגלל שהרגתי גבר

 
אל כנס 1325 של מועצת הבטחון של האו"ם (בחסות האתר המהמם onlife) הגעתי עם ראש פתוח ועם המון רצון ללמוד, להשכיל ולהבין הרבה מאוד ניואנסים של עולם הפמיניזם. אני, האישה שבסך הכל מנסה להתפרנס ממשהו שהיא אוהבת וטובה בו, הוכנסתי בעל כורחי לפני כשנה לתבנית הזו שכותרתה 'פמיניסטית' למרות שאינני שורפת חזיות, עובדת בכיף גם עם גברים, ואין לי שום רצון להילחם במלחמות מיותרות לשווא. לא היה לי צורך בתבנית הזו. אני שונאת תבניות. קוטלגתי בחיי ללא מעט תבניות, והחיים לימדו אותי להתרחק מכל תבנית כמו מאש. זה רק הורס ומקלקל.

האני מאמין שלי דוגל שכל אדם, בפני עצמו, גבר או אישה, יכולים להגיע לטופ שטופ, וכן, יש המון נשים שמדוכאות ולא מצליחות לפרוץ קדימה כי חינכו אותן להיות קטנות, חינכו אותן שהן לא חשובות, חינכו אותן לשנאה עצמית. גם במקצוע שלי, מרבית מהזמן אני עוסקת בעבודתי בהעצמה נשית שכן אני מאמינה שאישה שמרגישה בנוח עם עצמה ואוהבת את עצמה, יכולה להזיז הרים ולשנות עולמות. אבל כך אני גם חושבת על גברים. כי אדם שמאמין בעצמו, לא חשוב אם זה גבר או אישה, יכול להשיג ולעשות הכל. כך גם חונכתי. גדלתי בבית עם 2 אחים גברים, ואת שלושתנו חינכו אותו הדבר. כולנו היינו צריכים לפנות את הכלים בסוף הארוחה, לעזור בבית בכל המטלות (כן, גם הגברים קיפלו כביסה וגם אני כיסחתי את הדשא). לימדו אותנו שאנחנו לא יכולים לקבל דבר, אבל אנחנו יכולים להשיג הכל, את כל מה שנרצה- בעבודה קשה. מעולם לא פרגנו לי יותר או להם יותר. גם בסביבתי ראיתי את כל הנשים סביבי, אמא שלי, דודותיי וכו'- נשים חזקות, מובילות, נשות קריירה שעבדו לאורך כל החיים לצד גברים ונשים כאחד. לכן, היה לי מאוד קשה לשבת ולשמוע לאורך כל היום, הרבה מאוד מכובדות שמדברות בגזענות נוראית כנגד גברים. אין ספק שלנשים יש תקרת זכוכית ושעלינו, כחברה, לנפץ אותה ולהעניק לכולם ולכולן את אותה ההזדמנות, אבל בין זה לבין לעשות לגברים את מה שעשו במשך שנים לנשים זה אסור. אל לנו להקטין, לשבור, לדכא ולקבור את הגברים, רק בגלל שהם גברים. אם אנחנו רוצות שוויון, לא ניתן להעצים ולהעלות את המין הנשי מבלי לרצוח את הגברי? האם זה בסדר להיות גזענים כלפי מין שלם רק בגלל שבמשך שנים דיכאו אותנו? הלא נכון יותר לצמוח ביחד, להעצים נשים מבלי לשבור גברים? כל כך צרם העניין באוזניי.

בכלל כל עניין התבניות האלה: גברים, נשים, יהודים, גויים, אתיופים, רוסים, מזרחיים, אשכנזיים, פמיניסטית, שוביניסטית וכו'- אולי די? למה צריך את כל התבניות הגזעניות האלה? ואיך אפשר להגיד באותו המשפט שאסור להיות גזעניים ולאפלות בין יהודים לערבים אבל באותו המשפט להסית כנגד גברים. אני עובדת עם לא מעט גברים, חייבת לציין, יש ביניהם סתומים ויש ביניהם מוצלחים מאוד. גם כך עם הנשים שעובדות איתי. האם כל כישלון של אישה טמון בדיכוי מצד גבר? אם אנחנו רוצים חברה טובה יותר, שוויונית יותר ללא תקרות זכוכית, לא הגיע הזמן שנפסיק לקטלג אנשים לפי מגדר, דת, צבע, מין ושאר קריטריונים? אולי פשוט נדרוש שלכולם תהיה אותה נקודת התחלה, אותה הזדמנות ואותו אופק, ואז הכל יהיה טוב יותר? אז בכנס הזה דיברו על אפליה בין גברים לנשים, במקום אחר בעולם דיברו באותו זמן על אפליה בין יהודים לערבים, במקום אחר בין צברים לרוסים וכו'. אז אולי די? כיצד אפשר לפתור בעיה על ידי יצירת חזית מלחמתית חדשה?

ועניין הגזענות הנוספת, שהתייחסו אליה מספר מכובדות באותו הכנס- מזרחיים מול אשכנזים, שטרם מצאתי את התבנית המתאימה לי שהרי אני חצי פולנייה וחצי נאש-דידנית, אז האם אני מקופחת או שכל מה שהשגתי, בעצם לא השגתי, קיבלתי על מגש של כסף? אולי די! די! כאשר עומדות נשים מובילות על הבמה ומרעיפות גזענות לכל עבר, האם הן באמת מקוות לשוויון או לקבור מישהו? האם המזרחית שבכתה על קיפוחה בגלל האשכנזים רוצה שוויון או שהיא עסוקה במאבק שלה פשוט באשכנזים? האם במקום לצעוק סיסמאות ולהסיט כנגד חברות שלמות על במה לא עדיף ליצור תיקון שבסיסו בחינוך במקום להעמיק את הקרע עליו היא גדלה? אולי במקום לנופף במזרחיותה או נשיותה תנופף בהשכלתה? 
אחד מהפאנלים שהתקיימו בכנס


לפי התנהגותן ודבריהן, מסתבר שאני כלום, כי כל מה שהשגתי בעבודה קשה, טונות של דם יזע ודמעות בעצם קיבלתי מתנה על מגש של כסף בזכות ששם משפחתי רחמילביץ' ולא נתנאל? אני מצטערת להרוס את הקרנבל והפסטיגל, לא מתקנים אפליה שנוצרה במשך שנים של מסורת וחינוך מעוות על ידי יצירת אפליה חדשה ומציאת קורבן חדש. שוויון יוצרים בהרמוניה, ביחד, ונותנים שוויון הזדמנויות לכולם- גברים נשים שחורים לבנים וכו'. אף אישה לא טובה יותר מגבר כמו שאף גבר לא טוב יותר מאישה לדעתי. כולם טובים, לכולם מגיעה הזכות לחיות בכבוד, להגשים את עצמם ולא להיות מדוכאים. אז מספיק עם השנאה הזו, ולא, זה לא משנה כלפי מי היא מופנית! ברגע שתפסיק השנאה לטייל בין תבניות שונות, ברגע שנבטל אותה לגמרי ונבין שבעולם כולם יכולים לחיות זה לצד זה, אז יגיע השוויון האמיתי.

ולפני שאנחנו סוקלות את הגברים באבנים אולי הגיע הזמן להסתכל רגע עלינו הנשים? כן, כן, זה הזמן לעצור ולהסתכל פנימה לרגע קט. קחו את בר רפאלי לדוגמה. כמה מכן באמת, אבל עם יד על הלב, פרגנו לגברת? היא שאפתנית, היא מוצלחת, היא יפה וכן היא חכמה! לא, אני לא מכירה אותה אישית, אבל מסלול חייה מראה כי חוכמה היא חלק לא מבוטל בהצלחתה, כי נשים יפות יש המון בארץ, אבל אישה שהיא טייקון בעולם האופנה העולמי, שמייצרת לעצמה הכנסה בכל רגע נתון ונמצאת בטופ הפירמידה- חייבת להיות חכמה. גם אם היא חכמה להקשיב לעצות אחרים- היא חכמה. גם היא בוחרת בעצמה את דרכה- היא חכמה. ולמה לכל כך הרבה נשים קשה כל כך לפרגן לה? האם זה בגלל שהיא יפה? אם היא הייתה פרופסורית למתמטיקה היא הייתה אהובה יותר בקרב נשים? מדוע נשים מחליטות לאחרות שיש רק דרך אחת להצליח? מדוע העובדה שבחרה להצטלם בבגדי ים או הלבשה תחתונה הפכה אותה לסוג של זונה מצד הרבה נשים? מדוע קיים הצורך הזה להשפיל אותה בגלל שהיא כל כך מוצלחת? והיא כאן כדוגמה. כדוגמה למה שנשים מעוללות לנשים אחרות. לא חסרות דוגמאות. קחו את חברתי הטובה ל', אישה מדהימה, אינטליגנטית, חזקה ומוצלחת שסובלת מילדות מהפרעות אכילה, כי כך חינכו אותה בבית. היא כל כך מצליחה כאשת קריירה, אך בחייה היא מרגישה כישלון כי היא לא מספיק רזה. והיא ר-ז-ה. היא לא אנורקטית אבל היא רזה. מאוד. אבל בנות משפחתה (גם הגרעינית וגם המורחבת) כל כך צילקו אותה כל השנים, מגיל אפס, עד שהיא אפילו לא רואה עד כמה היא רזה. או למשל א' שהחליטה להגיע למבחן הנהיגה שלה עם מיני קצרצר בשביל שהבוחן יעביר אותה. והוא הרי בא לבחון את נהיגתה, לא את המבנה האנטומי הפנימי שלה. למה? כי ככה אמא שלה אמרה לה "לכי עם מחשוף ומיני- ובטוח תעברי". מה אתן מצפות שילדה תעשה כאשר אמא שלה מחנכת אותה שהיא אפסה, עלובה ובסה"כ צריכה להיות אובייקט מיני בשביל להצליח? אגב, אני נבחנתי אצל אותו הבוחן. אני עברתי והיא לא. ולא, לא הגעתי עם מיני (אז לא היה במידה שלי גם אם ממש הייתי רוצה, אבל בעיקר כי חינכו אותי שאני יכולה להשיג הכל- אני רק צריכה להשקיע, ללמוד ולעשות). אם רק נשים יפסיקו לדרוס נשים בשביל להרגיש חזקות יותר, לגרום לנשים לתסכול כה גדול או להרגשה שהן לא שוות כלום, רק אז נוכל באמת להתקדם ולהגיע למקום מספק יותר.

אני כבר יודעת שיקפצו ויגידו הטוקבקיסטים, סליחה הטוקבקיסטיות, שלא הבנתי, שחייבים לשנות ומהר וזה לא דיכוי נגד גברים זו העצמה לנשים, אבל אני אומר לכן משהו אחד, ועדיף שפשוט אצטט את דנה אינטנשיונל:" זה הזמן שנשים תחנכנה את בנותיהן להשכלה ולא לחתונה!" כי אם כאימהות תפסיקו ללמד את הילדות שלכן שמקומן במטבח ולרגליי הגבר, אם תפסיקו להטריד כל אישה בת 30 רווקה שגוואעלד, אולי היא בעצם לסבית למרות שהיא סטרייטית, בגלל שבחרה להתחתן קודם עם הקריירה שלה לפני שתתחתן עם הגבר שלה, אם רק תפסיקו לגרום לנו להפרעות אכילה, לרסק את הביטחון העצמי שלנו ותתחילו לחנך אותנו לעוצמה ולהשכלה, אז אולי יגיע השינוי הזה שכולנו מייחלות לו. שוויון לא יגיע בעזרת רצח מגדר או מגזר כזה או אחר, שוויון יגיע עם חינוך נכון. זה הכול. אז אין צורך להפיץ רוע וגזענות כשהמטרה היא כל כך טובה. הגיע הזמן שתאמינו באמת בנו, במין הנשי. תאמינו שאנחנו מספיק טובות, מספיק חכמות, מספיק חזקות, מספיק מוכשרות בשביל להצליח, מבלי לרצוח גברים.