נפגשתי עם חברה טובה לקפה (טוב נו, דיאט קוק) וקיסקסנו על הא ודה עד שהיא סיפרה לי כי פוטרה היום מעבודתה. הבחורה, עיתונאית מזה שנים רבות, כותבת (או יותר נכון כתבה) באתר אינטרנט ידוע. הגברת קיבלה מייל מעורך האתר המסביר כי הוא נאלץ לסיים את ההתקשרות ביניהם כיוון שאינו זקוק עוד לשירותיה. עד כאן- הכל טוב. אממה, החמוד ציין כי אינו זקוק לשירותיה כיוון שסגר דילים עם משרדי יחסי ציבור שישלמו לו עבור כל ידיעה או אייטם שיפרסם תחת שם כתב שלו. באמת???
מצב העיתונאים בארץ גם ככה עגום- המשכורות הינן משכורות רעב, לרוב העיתונאים אין זכויות כיוון שהם הוגלו לקטגוריית הפרילאנסים, ועכשיו גם את המעט פרנסה המסכנה גונבים היחצנים?!
עורך האתר הציע לחברתי לכתוב בנושאים אחרים בתשלום עתק של 0 שקלים לכתבה. ולא, לא טעיתי- 0 שקלים לכתבה!
עוד ראוי לציין שבניגוד לחוק אין שום סימן או איזכור שהכתבות המשולמות אותן מעלה העורך לאתר הינן מדור פרסומי, אלא עוד כתוב קרדיט מערכת!
תופעת היחצנים שהופכים לעיתונאים, סטייליסטים, צלמים ומה לא תקפה את התעשייה כחיידק טורף המאיים להשמיד כל אתיקה שהיא. משרדי יחסי ציבור סגרו כבר מזמן דילים עם עיתונאים אם זה לגבי כתבות בתשלום ואם לגבי הפקות שמשרדי היח"צ מארגנים ללקוחותיהן- ואילו העיתונאים מפרסמים אותם. על מנת שלא יראה חשוד, מתחת לצילומים מופיעים קרדיטים לצלם, לסטייליסט, למאפר ולמעצב השיער, אך מבדיקה קצרה מגלים כי כל אחד מהתפקידים אוייש על ידי תקציבאית יח"צ מהמשרד שמשרת את הלקוחות המצולמים.
אז אני שואלת מה הגבול? היחצנים גונבים כסף מסטייליסטים, מצלמים, ממאפרים, ממעצבי שיער ומעיתונאים.
לימודי יחסי ציבור הם אינם לימודי עיתונאות או סטיילינג. הכיצד לא קמה עמותת העיתונאים וממגרת את המגיפה?
כיצד אנשים יכולים לקרוא לעצמם עיתונאים כאשר הם מקבלים תשלום מיחצנים לפרסום כתבה?
גם אני כעיתונאית וכסטייליסטית נעזרת במשרדי יחסי ציבור בעבודתי; אני נעזרת בתמונות של לקוחותיהם, הם מיידעים אותי על לקוחות חדשים שלהם ומעדכנים אותי בחומרים. עם זאת, כל מה שאני מחליטה לפרסם נכון לשיקולי ולמוחי הבריא- ולא פעם חטפתי צעקות מיחצנים כאשר פירסמתי משהו שלילי על מוצר שהם מקדמים או שהחלטתי לא לפרסם כלל. מעולם לא פירסמתי כתבה שיחצן שלח לי בתמורה לתשלום. אני חושבת שראוי וכדאי לכל אחד להתמקד בתפקיד שלו, לכבד את האחר ובמיוחד לכבד את הקוראים- כי בסופו של יום אותם אתרים שסוגרים דילים עם היחצנים מזלזלים בקוראים שלהם, ובדיוק כמו מי שמשחק באש- גם הם בסוף ישרפו.
ולסיום, "עיתונאים" יקרים- התביישו לכם! אני מקווה (ואני כותבת זאת כקוראת ולא כ"קולגה") שקריירת העיתונות שלכם תסתיים בהקדם.
* למען שמם הטוב (?) של משרדי יחסי הציבור; מדובר בארבעה משרדים ספציפים שאני נתקלתי בדילים שהם סוגרים. אין במטרת פוסט זה להכפיש או לפגוע באף אחד, אלא להאיר את עיניהם של הקוראים שמוזנים במידע כוזב- כגון כתבה מפרגנת שבסופו של יום היא מודעה שנרכשה בתשלום.
