השקתי את שיק ממש לא בצ'יק

לפני כחודש השקנו קונספט חדש שזכה לשם שיק בצ'יק, ואתר אינטרנט חדש ומ-ה-מ-ם (טוב אף אחד לא אמר שאני צריכה להיות צנועה בבלוג שלי). לאחר חודשים ארוכים ארוכים ארוכים של תיכנונים, סיעורי מוחות, התיעצויות והכנות הגיע הרגע הגדול. הרגשתי כאילו אני מתחתנת; ההזמנות נשלחו, היו טלפונים לאישורי הגעה, שכירת מקום, ארגון תחבורה, די ג'י, צלם, מתנות פינוק למזכרת לאורחים, דוגמניות על תקן צוות הווי ובידור, תפאורה, קייטרינג- בקיצור כל הבלאגן רק בלי חתן ורב. הגיע בוקר האירוע (כמובן אחרי שבוע שלם ללא שינה) וצוות GALA'STYLE והדוגמניות התייצבו בביתי הקט למרתון הכנות. עפו באוויר; סיכות, צלליות, פאנים, מברשות, אודמים, שמלות כלה ומה לא?! המחוג בשעון הראה שהשעה 9:00 ואנחנו נכנסנו למירוץ נגד הזמן. בשעה 9:01 החל מרתון כלות שלא היה מבייש את מירוץ נייקי בתל אביב; הכלות והצוות רצו בהיסטריה קילומטר שלם (מזכירה לכם; קיץ+ חם+ שמלות כלה+איפור+תסרוקות+ ציוד +ריצה = זו אף פעם לא משוואה טובה). הגענו למקום האירוע (פאב דיזי המהמם), פרקנו את הציוד ואת הכלות ואט אט החלו לזרום המוזמנים. מי היו המוזמנים אתם תוהים (סלש כועסים שלא קיבלתם הזמנה?)? מצעד העיתונאיות החל. היו מכל כלי התקשורת- זה היה היסטרי. ואני? כמו ילדה בת 5, היסטרית עם כאבי תופת בחזה, מיגרנה, גלי חום, כאבי גב (טוב תרוצו אתם את דיזנגוף על הבוקר עם עקבים), הסתובבתי שם ובהיתי מהצד ולא הבנתי מה קיבינימט אני אמורה לעשות! אז רונאן, יחצני היקר שפירגן את האירוע, לקח אותי הצידה והודיע לי שהוא היסטרי אז כדאי מאוד שאני אתפקד, אז כמו ילדה מחונכת לבית רחמילביץ'- תיפקדתי. מרחתי חיוך 9 בבוקר על הווג', והסתובבתי בין המוזמנים- מקשקשת ומפטפטת על הא ודא ובעיקר על הסיבה העיקרית לשמה התכנסנו כאן היום; קונספט שיק בצ'יק- מסיבות סטיילינג מעלפות לאירועים כגון מסיבת רווקות, ערבי נשים, ימי הולדת ועוד. הכלות המהממות שלי תיפקדו כמארחות למופת, רפאל קינן- מעצב השיער המוכשר שלי סיפק נון סטופ דיאט קוק לווריד, ונתנאל וקנין המתמחה שלנו בסטיילינג לגברים הגניב לי שחטות קטנות מסיגריית האל אם הדוחה שלו. אחרי הרצאה קצרה, ושלל חקירות שלא היו מביישות את השובים הסוריים, הגיע סבב 2. טוב נו, זה כבר היה קלי קלות; חיוכים, נשיקות, הסברים, מתנות ויאללה הביתה!

זהו, עכשיו אני כבר לא בתולת מסיבות עיתונאים. עשיתי את זה ובעיקר עשיתי את זה כמו רציתי; עם אנרגיה טובה, בלי פלצנות, בלי (יחסית) צעקות, ריבים ושבירת כוסות. כולם נהנו וחגגו אתנו את ההשקה הכה קסומה של קונספט כה קסום. אז תודה לכל מי שבא, מי שפרגן, מי שעזר, תרם ובעיקר לאלו ששמרו על שפיותי. תודה מיוחדת ל; טליה, מיטל, רונאן, רפאל, אפרת, לירון, רן צוריאל על השמלות המהממות, מירב אבן צור וניסו כהן, אסי, ליהוד והכי חשוב תודה לאמא שלי המהממת שסובלת אותי :). נתראה בהשקה הבאה!